לכל איש יש שם שאבד בגנזך המדינה

יום השואה זו הדמנות טובה לספר על מקרה מעניין שנחת על שולחני מלפני מספר שנים.
SLXLM
לקוח מבוגר פנה אלי כי נדרש להוכיח שהוא זהו האדם המופיע בתעודת הלידה שהציג בפניהם שעה שביקש להויצא אזרחות אירופאית לנכדיו. אתם מבינים, השם שבתעודת הלידה שלו עבר גילגולים רבים ושונה מהשם שנכתב בתעודת הזהות שלו.

הלקוח סיפר לי שהוא ומשפחתו ברחו מאירופה מפני רוחות המלחמה שנשבו והתקרבו לביתם.הם הגיעו ארץ ישראל וקיבלו תעודת זהות זמנית מטעם ממשלת פלסטינה א”י, זו הבריטית.
כשקמה מדינת ישראל והתחילו בהנפקת תעודות זהות ישראליות עבר פקיד הרישום מבית לבית והנפיק לאזרחים תעודות זהות. בהזדמנות הזו מי שביקש (או איך שהפקיד הרגיש) החליף את שמו כך שיהיה “עברי”.
וכך, גם הלקוח שלי ביקש וקיבל שם ושם משפחה עבריים.
SLXLM
כעת, שישים שנים ויותר לאחר מכן, כשביקש להוכיח לרשויות האירופאיות כי הוא אכן אותו אדם שרשום בתעודת הלידה שהציג בפניהם, אותו אדם המופיע בתעודת הזהות הישראלית שלו, טענה מדינת ישראל כי היא לא יכולה לאמת את המסמכים שהוא החזיק בידיו, פשוט משום שהעתק שלהם לא נמצא בגנזך המדינה.
אתם מבינים, כיאה לאירופאי מדוייק, הלקוח שמר קלסר של מסמכים דהויים ותמונות, לרבות תעודת לידה, תעודות מבית הספר ועוד, אך את נציגי המדינה זה לא הרשים כלל.
בית המשפט לא יכול היה להתעלם מהראיות הברורות שהצגנו בפניו, כולל תירגומים של תוכנם והצלבות של תעודות הזהות של הלקוח והוריו ומסמכים רשמיים נוספים, ופסק הדין המיוחל אישר שהאיש שלפניו אינו אחר מהוא עצמו, בעליו של תעודת הלידה.

הנה, ובניגוד לדעה הרווחת, לכל איש אכן יש שם, אבל יתכנו לו שמות רבים שהזמן ומאורעות ההיסטוריה נתנו לו.