פוסטים

תמונות פורנוגרפיות שהופצו ופגעו בפרטיות – המורה, הדליפה והפיצוי

תמונות מביכות דלפו מהמייל האישי של מורה והתפרסמו בקרב תלמידיה,

רשלנות בית הספר זיכתה אותה בפיצויים בשל הפגיעה בפרטיותה


היה זה מסוג הידיעות הפרובקטיביות בעיתונות – "תמונותיה של מורה נמצאו באתר פורנוגרפיה באינטרנט".

ציבור ההורים המודאג שגילה בקבוצות וואטסאפ של תלמידים סרטוני פרונוגרפיה של המורה לא חשבו פעמיים ופנו להנהלה בדרישה לסלק את המורה מבית הספר.

האמת שהתגלתה מאוחר יותר מגלה על רשלנות ופגיעה חמורה בפרטיותיה של המורה – פגיעה שעלתה למורה במשרתה והלבינה את פניה.


רשלנות שהביאה לפרסום קבצים פרטיים

גילה (השם המלא במערכת) התחילה לעבוד בבית ספר באשקלון. בית הספר התגאה בהיותו בית ספר "מתוקשב" – כזה המקדם לימודים באמצעות מחשבים ואמצעי תקשורת מתקדמים. עם תחילת עבודתה הביאו לגילה מחשב טאבלט וטכנאי מטעם בית הספר הדריך את גילה כיצד להפעילו. הוא ביקש שגילה תכניס את כתובת הדואר האלקטרוני שלה לשם הפעלת המחשב. וכך עשתה.

כמה ימים לאחר מכן שכחה גילה את המחשב בכיתה והמחשב הוחזר לה בידי כמה מתלמידיה. אך הנזק כבר נגרם – מישהו מהתלמידים פתח את המחשב וגילה בו קבצים פורנוגרפים בהם מצולמת גילה והפיץ את התמונות באפליקצית וואטסאפ.

אתם מבינים, בחשבון הדואר האלקטרוני של גילה היו קבצים אישיים שלה שמצאו את דרכם למחשב הטאבלט. מכאן ועד לחשיפת התמונות הדרך הייתה קצרה.


אחריות להדרכה נאותה של בטחון ברשת

בית המשפט קבע כי היה על בית הספר להדריך את גילה לגבי השימוש בטאבלט בדומה להדרכה בכל כלי עבודה – אלא שאיש המחשבים לא היה מקצועי ולא הדריך את גילה על הסיכונים ברשת ובשימוש בטאבלט. מאחר ואיש המחשבים עבד עבור בית הספר – בית הספר נמצא אחראי לנזקיה של גילה.

בית הספר היה צריך לצפות כי אדם שמקבל לידיו מכשיר כזה ואינו מכיר אותו, ועל כן היה על בית הספר לצפות את האירוע ונזקיו פסק כי גובה הפיצוי בגין הפגיעה בפרטיותה של גילה יהיה בשיעור של 80,000 ש"ח.

הוראות חוק הפרטיות, תשמ"א-1981 קובעות פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיותו של אדם, ובאם הפגיעה הייתה בכוונה לפגוע – אף כפל הסכום.


אשם תורם ורשלנות בשמירה על הפרטיות

נחזור לגילה – אומנם בית המשפט קבע פיצויים של 80,000 ש"ח בשל הפגיעה בפרטיותה, אך גם נקבע כי גילה, המורה, אשמה במחצית מהנזק.

בית המשפט הטיל על גילה אחריות משום שלא ידעה כי התמונות עדיין מצויות אצלה בחשבון הדואר האלקטרוני שלה והעובדה שלא שמרה באופן מאובטח על התמונות הפרובקטיביות.

במקרים אחרים בית המשפט קבע כי העובדה שאדם מצטלם באופן פרובקטיבי או בעירום מטיל, לכשעצמו, הסתכנות מרצון ואחריות של המצולם לתוצאות הצילום.

 


אז מה עושים?

מצד אחד זו אחריותו של כל אדם ואדם לשמור על פרטיותו. הצטלמתם או צילמתם צילום עירום או פרובקטיבי – שימו לב שהמדיה הזו מאובטחת ואינה מופצת.

העברתם למישהו מכשיר או תוכנה שיש בה אפשרות לפגיעה בפרטיותו של אדם – יש לכם אחריות ללמד אותו על הסיכונים שבמכשיר.


ואם גילית תמונה שלך ברשת שעלולה לבזות או להשפיל?

אין כאן כלל אחיד – ייעוץ משפטי נאות הנו חשוב, ולעיתים גם פנייה למשטרה.


אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

רוצים לקרוא עוד על פרטיות – קראו כאן

רוצים לקרוא את המדריך לצילום במרחב הציבורי – קראו כאן
על סיכונים משפטיים בפרסום תמונות פרובקטיביות – קרא כאן

בין פרטיות, לשון הרע וזכויות יוצרים – הסיכונים המשפטיים בפרסום תמונות

צלמ/ת? דוגמן/ית?

הזמנת צלם שיערוך לך "בוק" או יום צילום?

אולי הזמנת דוגמן/ת להעשיר את תיק עבודות הצילום שלך?

על השימושים המותרים והאסורים ביצירות

ועל הסיכון המשפטי בצילום ופרסום תמונות פרובקטיביות


בעלות בזכויות היוצרים אינה מגינה מפני שימוש פוגעני ביצירה.

על פרסום פוגעני של תמונות פרובקטיבות וקטינים במדריך המשפטי שלהלן.


אך מה קורה אם תמונה של פלוני או אלמוני שצילמתם יכולה לגרום לו למבוכה, להשפלה ולהעליב אותו

ואם הזמנתי צלם שיצלם אותי ואיפשרתי לו לעשות שימוש בתמונות – האם מותר לו לעשות כל שימוש בתמונה?

הדילמות האלו עולות מדי יום אך בייחוד בצילומים שהם מלכתחילה פרובקטיביים, אינטימיים ובצילום קטינים וחסרי ישע.

המדריך המשפטי הבא נועד לצלמים מקצועיים וחובבים, לדוגמנים ודוגמניות וגם לכלל הציבור שמזמין צלם לערוך צילומים שלו ושל משפחתו, ובהם צילום אומנותי, צילומי היריון ותדמית.


אפילו אם הוסכם כי לצלם זכויות לפרסום את התמונות – הוא לא יכול לפרסם תמונות פרטיות

ש', (שלומית לשם העניין), הזמינה צלמת לצלם אותה ואת הבטן ההיריונית שלה. היא רצתה זכרון מהתקופה המיוחדת הזו בחייה.

שלומית ממש הופתעה לראות אחת מהתמונות שלה, בטן חשופה, מופיעה באחד המעברים בקניון, כפרסומת למרפאה. שלומית פנתה לבית המשפט וטענה לפגיעה בזכויותיה לפרטיות ולשם טוב.

בית המשפט קבע כי השימוש בצילום האינטימי פוגע בזכותה של שלומית לפרטיות ובוודאי כשלא ניתנה רשות לכך משלומית והשימוש נועד לרווחי הצלם והמפרסם. עוד נפסק פיצוי בשיעור של 90,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 12,000 ש"ח.

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 מאפשר לצדדים להסכים כי הזכויות הכלכליות ביצירה המוזמנת תשאר בידי הצלם/היוצר. אך אפילו אם זכות היוצרים נותרה בידי היוצר אין היא מאפשרת פגיעה בפרטיות.

[תא (ת"א) 39123-12-10‏ ‏ ש' ז' נ' עדי ארד , הש' נועה גרוסמן, 30.6.2013, מתוך מאגר נבו].


פרסום תמונה בהקשר משפיל מהווה לשון הרע

במקרה אחר נערה פנתה לסוכן לדוגמנות כדי שייצג אותה וימצא לה עבודות בתחום. היא העבירה לידיו תמונות שונות, בהן תמונות שלה בבגד ים. הסוכן העביר את התמונות לצד שלישי וזה השתמש בתמונות לשם קידום בצורה פרובקטיבית וזולה יחד עם כתוביות המציגות את הנערה כמציעה שירותים מיניים.

הנערה תבעה את סוכן הדוגמנות והמפרסמים ובית המשפט קבע כי התמונות עצמן אינן מבזות או משפילות אך ההקשר בהן הובאו ופרסמו הופכים את הפרסום ל"לשון הרע". וכך בלשון השופט:

"הצגת התובעת כ"כוסית", הפנוייה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ….", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה"

במקרה זה הוראות חוק הגנת הפרטיות לא באו לעזרתה של הדוגמנית, משום שהצטלמה מרצון. אך מעבר על הוראות חוק איסור לשון הרע הביאו לפיצוי הדוגמנית בסכום של 50,000 ש"ח והוצאות משפטיות בסך 7,500 ש"ח בנוסף.

במקרה זה לסוכן הדוגמניות היה רישיון לעשות שימוש בתמונה אבל בית המשפט קבע שלא כל שימוש מותר, ובוודאי לא שימוש שיכול לבזות או להשפיל את הדוגמנית. הסוכן או המפרסם יכולו לפנות לדוגמנית ולבקש את רשותה לפרסום, רייליס, אך בהעדר אישור כזה נקבע הפיצוי.

[תא (ת"א) 162477/09 ‏ ‏ אליזבת פארן נ' חן מסיקה (מאגר נבו, 26.5.2011, הש' דן מור). ראה גם בעניין

[ראה במקרה דומה תא (חי') 1696-02-11‏ ‏א' מ' נ' סוכנות ‏HH.MODELS‏ בבעלות מסיקה חן ושות'‏ (הש' נסרין עדוי, מאגר נבו, 18.11.2014)]


גם אם ניתן רילייס, תוקפו יכול להיות מוגבל

במקרים הקודמים, לו היה המפרסם מקבל אישור מראש לפרסום הוא לא היה מבצע כל עבירה. אך הפסיקה מלמדת שריליס לא משחרר מכל פרסום.

באחד המקרים התגלה לפלוני, נקרא לו אריה לשם העניין, שתמונות פרובקטיביות שלו מצעירותו, בהן תמונות עירום שלו, פורסמו בפייסבוק, באתר אינטרנט ובספר צילומים. התמונת צולמו 30 שנים קודם לכן והצלם לא הציג כל אישור לפרסומן או כל הסכם אחר בינו לבין אריה בקשר לתמונות.

אריה היה מאוד מודאג לשמו הטוב בשל פרסום התמונות. בית המשפט השתכנע כי התמונות צולמו במסגרת פרטית. העובדה שהסכים להצטלם אינה מובילה בהכרח למסקנה כי הסכים לותר על פרטיותו לזמן בלתי מוגבל. נקבע כי היה על הצלם לשוב ולבקש רשות (רילייס) מאריה לפני פרסום התמונות שצולמו 30 שנים מוקדם יותר.

באשר לצילום העירום קבע בית המשפט כי פרסום התמונה משפיל ומבזה את אריה בשל עצם הופעת העירום.

[תא (הרצ') 21945-07-14‏ ‏ פלוני נ' אריאל סמל [מאגר נבו, שלום הרצליה, הש' אילן סלע, 31.1.2016]


לא כל פרסום בעירום הוא מבזה

לדעתי פסיקת בית המשפט בעניין אריאל סמל היא בעייתית, ובייחוד לאור המציאות היום בו ישנם דוגמנים שעיסוקם המדגמנים בעירום. מנגד, ההקשר של הפרסום, הציפייה של הדוגמן לסוג החשיפה שיקבל וכו' היא שתכריע בעניין זה.


ההמלצה – לחתום על הסכם מפורט ורילייס מפורט

והדבר נכון גם לדוגמן/ת וגם לצלם/ת ולמפרסם.


אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

רוצים לקרוא עוד על פרטיות – קראו כאן

רוצים לקרוא את המדריך לצילום במרחב הציבורי – קראו כאן

מדריך משפטי לצילום במרחב הציבורי

צולמתם באופן שפוגע בפרטיותכם? אתם זכאים לפיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. בתנאים מסויימים תהיו זכאים גם לפיצויים עד ל-100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
 
פורסמה תמונה שלכם לצרכים מסחריים וללא רשותכם? כנראה שתהיו זכאים לפיצוי.
והרחפן שמצלם אותי בחוף הים, פוגע בזכויותיי? תקראו עוד ותדעו…

לא תמיד נעים לנו להצטלם על ידי זרים במרחב הציבורי, ועוד פחות נעים לגלות שדמותכם מופיעה בפרסומת בתפוצה רחבה וללא ידיעתכם.
ואולי מביך אתכם לגלות תמונה שלכם מצולמים בחוף הים בספידו האהוב עליכם (לא מומלץ לכולם בכל מקרה) או שתועדתם במהלך ריב קולני עם בן הזוג שלכם.
באופן כללי, מי שמצולם במרחב הציבורי הנו, ובכן… ציבורי.

לא כל צילום במרחב הציבורי מותר

הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובעות רשימה סגורה של מה היא פגיעה בפרטיות.
בתוך כך נאסר על:
  1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
  2. האזנה האסורה על פי חוק;
  3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
  4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
  5. פרסום תצלומו של נפגע ברבים … באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה;
  6. העתקת תוכן כתב שלא נועד לפרסום בלי רשות מהנמען או הכותב;
  7.  שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח;
  8. הפרה של חובת סודיות בדין או בהסכם;
  9. שימוש בידיעה על ענין פרטי של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה;
  10. פרסום מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות;
  11. פרסום ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד;
  12. פרסום תצלום של נפטר.

החוק מתכתב באופן ברור עם הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

החוק אוסר על פרסום שהמטרה שלו הנה:

(1)   להשפיל אדם ברבים ולעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצד הציבור;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע במשרת של אדם, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;


מהו פרסום?

לב האיסור הוא על פרסום.
דרך הפרסום יכולה להיות:
  • בעל פה;
  • בכתב;
  • בדפוס;
  • בכל דרך אחרת.
המבחן הוא האם הפרסום נועד לאדם אחר מעבר לנפגע ובאם הפרסום הגיע, או יכול היה להגיע, לאדם שאינו הנפגע.
האיסורים הוא על פרסום.
צילמתם ושמרתם באופן שלא יכול היה להגיע לאף אחד חוץ מהנפגע – לא עשיתם שום עבירה על החוק!

קצת דוגמאות:

(1) צולמת לפרסומת בניגוד לרשותכם – זהו פרסום לשם רווח והוא אסור ומקנה זכות לפיצויים.

 

SLXLM
 
2) פורסם צילום מביך שלכם?  זהו פרסום אסור. אבל שימו לב שאתם במרחב הציבורי, כך שאם אתם מסתובבים בחוטיני בחוף הים, כנראה שזה לא מביך אתכם…
SLXLM
(3) פנה אליכם צלם וביקש שתחתמו על ויתור כך שהוא יוכל לפרסם את התמונות – הויתור יאפשר לו לעשות שימוש בתמונה שלכם בהתאם לויתור שתתנו לו.
(4) צולמתם בתוך קהל? צילמתם קהל או קבוצת רצים חולפת אקראית? רוב הסיכויים שהצילום המקרי של פרט בתוך הקבוצה אינו פוגע בפרטיותו משום שהנו צילום אקראי.

 

SMLXL

לצלמים שביננו

(1) בצילום אנשים כדאי להחתים את המצולמים על רילייס – כתב וויתור על תביעות. יש לכם רילייס חתום, תשמרו אותו יחד עם התמונה.
(2) צילמתם קהל ולא אנשים ספציפיים – אין צורך ברילייס.
(3) תהיו רגישים למצולמים שלכם – אם התמונה עלולה להביך את המצולם, תראו לו אותה והחתימו אותו על רילייס. מהו רילייס? לחצו כאן.
(4) צלמי וידאו שמקליטים – האזנה אסורה על פי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979הנה "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". כלומר, מספיק אדם אחד, נגיד הבמאי או הצלם שמשתתף בשיחה, שמסכים להאזנה של השיחה כדי שהשימוש בה יהיה כדין.

חקיקה רלוונטית

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965

חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979


רוצים לקרוא עוד על פרטיות וצילום במרחב הציבורי – לחצו כאן


אין באמור במדריך לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני – זכרו, אין מקרה דומה לרעהו.

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו.