פוסטים

מדריך להעסקה של קטינים בדוגמנות ומשחק

חייב תמונות של קטינים כדי למכור מוצר?

התינוק שלך הוא חומר ל"פרסומת"?

 אז המדריך הזה להעסקת קטינים בדוגמנות ומשחק

הוא בדיוק בשבילך


וביננו, אין על התמימות של קטינים כדי לשכנע את הציבור לקנות. 

אבל קטינים אסור להעסיק בכל עבודה – ולכן נקבעו כללים להעסקת קטינים בעבודות דוגמנות ומשחק.

אז תראו שאתם עומדים בתנאיי החוק ושהסדרתם בהסכם את התנאים להעסקת הקטין


מעל גיל 15 – ללא הגבלות מיוחדות

לפי חוק, ילד מעל לגיל 15 מותר להעסיק לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 אך לא מתחת לגיל זה למעט בתנאים מסויימים.

הגיע אליכם ילד בן 15 ומעלה – ניתן להעסיקו לפי חוק עבודת הנוער הנ"ל , לשלם לו תגמול ולהפריש עבורו תשלומים לביטוח לאומי ככול עובד וכו'.


אבל אפשר גם בגיל מוקדם יותר

בשל הדרישה תוקנו תקנות עבודת נוער (העבדת ילד או תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) – התשנ"ט-1999 שהסדירו עבודת ילדים מגיל שנה אחת ועד גיל 15 בהופעה או בפרסומת. לשם העסקת ילד בגילאים הללו נדרשים כל התנאים הבאים:

  1. אין בהעסקת הקטין או בתוצרי העסקתו אלימות, עידוד לאלימות, שימוש בעירום או ברמזים מיניים או מסרים גזעניים;
  2. אין בהעסקה או בתוצרי ההעסקה עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון או הימורים (למעט הגרלות המותרות על פי חוק);
  3. מקום העסקה עומד בתנאים בטיחותיים ואחרים המתאימים לילד;
  4. לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות; בתוך כך נדרש שיהיה מקום למנוחה וכי מספקים לילד שתיה במשך כל העבודה ובהפסקות, ובהעסקה של יותר משלוש שעות מספקים לילד ארוחה;
  5. העסקת הילד הנה בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות וההפסקות הקבועות תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), תשנ"ט-1999;
  6. המעסיק קיבל היתר להעסקת הקטין מהגורם המוסמך במשרד העבודה והרווחה. התנאים לקבלת ההיתר יפורטו להלן.
  7. בעל ההיתר דואג להסעת הילד להופעה, ובמידת הצורך ללינה של ילד שבתום ההופעה איננו יכול לחזור
    לביתו, בליווי הורה/בן משפחה בגיר אחר.
     
  8. בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעות ההורים, העתק מתקנות עבודת הנוער או תיווך להעבדת ילד
    בהופעה או בפרסומת, התשנ"ט-1999.

תנאים לקבלת היתר להעסקת קטינים מתחת לגיל 15

(סעיף 4(א) לתקנות)

  1. הסכמת הורי הילד,
  2. אישור רופא שבדק את הילד,
  3. עמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הילד לומד, את עמדת הגננת – אם הילד בגן ילדים (בטופס המצורף).
  4. עמדת הילד, אם הוא בוגר דיו 

הפרטים ימולאו בטופס וישלחו לפי הפרטים המובאים בו.


השיקולים שיבחנו בעת מתן ההיתר

  1. משך העסקת הילד (חד פעמי או מתמשך) והשפעתה על מהלך החיים התקין של הילד.
  2. שעות העסקת הילד (ערב/בוקר).
  3. המצב הלימודי של הילד ויכולתו להשלים את חומר הלימוד שהחסיר.
  4. המצב האישי-חברתי של הילד.
  5. היכולת של גורמי החינוך (בית ספר, גן) לעזור לילד ולתמוך בו.

שיקולים כלפי מבקש ההיתר

  1. לא יינתן היתר אם המעסיק הורשע באחת העבירות שפורטו בתקנות, כגון: עבירת אלימות, עבירת מין עבירה נגד קטין או שבית משפט קבע שהמעסיק עבר עבירה כאמור;
  2. המעסיק הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו עליו עקב ביצוען, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סבור שיש חשש שהעסקת הילד על ידי המעסיק עשויה לפגוע בטובת הילד;
  3. המעסיק הפר חובה המוטלות עליו, לפי חוק, כלפי בני נוער, כגון: העסקה ללא אישור רפואי או בניגוד לאמור בו, העסקה ללא היתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, או בניגוד לתנאי היתר;
  4. נגד המעסיק הוגש כתב אישום על עבירה מסוגי העבירות שפורטו בתקנות, כגון: עבירת אלימות, עבירת מין או עבירה נגד קטין.

ניתן לשלול את ההיתר

  1. אם חל שינוי בהתנהלות הילד או ביכולתו להמשיך את מהלך חייו באופן תקין.
  2. אם נוצרו נסיבות בהם מקבל ההיתר לא היה מקבל את ההיתר מלכתחילה.

ואם הילד מתחת לגיל 8

  1. הורה / בן משפחה בגיר אחר של הילד יהיה נוכח בזמן העבדת הילד;
  2. הורה / בן המשפחה בגיר של אחד הילדים המשתתפים בעבודה יתלווה להסעה של הילד ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה, גם אם ההסעה היא בשעות היום.

כן, גם אם הילד בן מתחת לשנה

הכלל הוא שאין להעסיק ילד מתחת לגיל שנה ושר הכלכלה לא ייתן היתר להעסקת ילד מתחת לגיל זה למעט בתנאים חריגים:

  1. ההעסקה היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
  2. השתתפות הילד היא הכרחית לתוכן המופע/צילום;
  3. הסכמה פה אחד של הועדה המייעצת על מתן היתר ההעסקה ועל שעות העבודה המותרות, מועדי העבודה וההפסקות – והקפדה של המעסיק לכך. 

 


ואם לא מולאו התנאים שבחוק

לפקחי משרד העבודה והרווחה רשים לפעול באופן מנהלי לשלילת ההיתר, ביכולתם לקנוס את בעל ההיתר ואף לפעול באמצעות הגשת כתבי אישום כנגד המפרים.

 


כדאי גם לקרוא על מסיבת פורים, הצלם והפרסום המביך


רוצים לדעת עוד? 

אתם מוזמנים לצור עימנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ.


אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


מסיבת פורים, הצלם והפרסום המביך

תחפושת מוצלחת למסיבת פורים התגלתה כמביכה בתמונה עם כיתוב מבזה

בעקבות

תא (חי') 1696-02-11‏ ‏ א' מ' נ' סוכנות ‏HH.MODELS‏ בבעלות מסיקה חן ושות'‏

[הש' נסרין עדוי, מאגר נבו, 18.11.2014)


תכף פורים, ובעוד אני עומל על תחפושת מגניבה לבנות שלי, נתקלתי בסיפור הבא בו תחפושת מוצלחת לפורים התגלתה כמביכה ביותר כשהתפרסמה בהקשר אחר.

וכך היה:

נערה הוזמנה להשתתף במסיבות פורים במועדון.

בחרה תחפושת

התאפרה

התלבשה

ויצאה לדרכה.


ובמועדון, פיזזה ושמחה.

אה, והיה שם גם צלם אחד – נו, מההפקה.

אז ברור שהיא גם הצטלמה.


תמונה של תחפושת תמימה : פרסום מבזה ומשפיל

חלפו החודשים ולפתע התמונה צצה לה, הוצאה מהקשרה בפרסומת לשירותי תוכן בתשלום שנקרא "חברה וירטואלית".

תמונת הנערה, בתחפושת הפרובקטיבית, הופיעה לצד שם שניתן לה ולידה כיתוב: "רוצה לראות עוד ממני".

כמה ימים לאחר מכן התמונה פורסמה שנית, הפעם באתר נוסף הנחזה להיות פורנוגרפי.

אוי, והבושה!! והחרפה!!

אתם זוכרים – היא ילדה! קטינה!


התוצאה המשפטית

בהליך המשפטי נקבע כי פרסום התמונה של הקטינה, ללא אישור מפורש שלה, ובהקשר אחר מההקשר בו צולם עלול לגרום לביזוי והשפלה ולהוציא את דיבתה.

כמובן שניתן גם צו האוסר על המשך פרסום התמונה וגם פיצוי כספי.


גם צילום תמים יכול לצאת מהקשרו

אין זו הפעם הראשונה בו בית המשפט מפצה על לשון הרע בשל פרסום צילום שאינו בהקשר שלו.

חוק איסור לשון הרע קובע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"

ובהקשר של מתן שירותי מין?


פרסום תמונה של קטין מחייבת אישור הוריו או האפוטרופוס שלו

הזמנתם צילומים לקראת פורים? צלם ליומהולדת?

כדאי להבטיח שאתם נשארים בעלי כל הזכויות ביצירות (למעט הזכות המוסרית שהיא הזכות של הצלם לקרדיט).

לכל הפחות הבטיחו שהתמונות לא ימכרו לצדדים שלישיים.

ומצד שני, אם הצלם רוצה לפרסם תמונות שלכם או של הילדים שלכם, ולצרכים מסחריים, הוא צריך להחתים אתכם, הבגירים, על כתב ויתור, וביחוד לגבי הקטינים.

ולבסוף, אפילו אם חתמתם על כתב ויתור כזה, אין המשמעות שהצלם יכול לפרסם את התמונות באופן שיבזה וישפיל אתכם.


אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

היה מעניין? תרגישו חופשי לשתף…

אתם מוזמנים גם לקרוא דברים אחרים מהבלוג שלי:

מדריך משפטי לצילום במרחב הציבורי

תמונות פורנוגרפיות שהופצו ופגעו בפרטיות – המורה, הדליפה והפיצוי

תמונות פורנוגרפיות שהופצו ופגעו בפרטיות – המורה, הדליפה והפיצוי

תמונות מביכות דלפו מהמייל האישי של מורה והתפרסמו בקרב תלמידיה,

רשלנות בית הספר זיכתה אותה בפיצויים בשל הפגיעה בפרטיותה


היה זה מסוג הידיעות הפרובקטיביות בעיתונות – "תמונותיה של מורה נמצאו באתר פורנוגרפיה באינטרנט".

ציבור ההורים המודאג שגילה בקבוצות וואטסאפ של תלמידים סרטוני פרונוגרפיה של המורה לא חשבו פעמיים ופנו להנהלה בדרישה לסלק את המורה מבית הספר.

האמת שהתגלתה מאוחר יותר מגלה על רשלנות ופגיעה חמורה בפרטיותיה של המורה – פגיעה שעלתה למורה במשרתה והלבינה את פניה.


רשלנות שהביאה לפרסום קבצים פרטיים

גילה (השם המלא במערכת) התחילה לעבוד בבית ספר באשקלון. בית הספר התגאה בהיותו בית ספר "מתוקשב" – כזה המקדם לימודים באמצעות מחשבים ואמצעי תקשורת מתקדמים. עם תחילת עבודתה הביאו לגילה מחשב טאבלט וטכנאי מטעם בית הספר הדריך את גילה כיצד להפעילו. הוא ביקש שגילה תכניס את כתובת הדואר האלקטרוני שלה לשם הפעלת המחשב. וכך עשתה.

כמה ימים לאחר מכן שכחה גילה את המחשב בכיתה והמחשב הוחזר לה בידי כמה מתלמידיה. אך הנזק כבר נגרם – מישהו מהתלמידים פתח את המחשב וגילה בו קבצים פורנוגרפים בהם מצולמת גילה והפיץ את התמונות באפליקצית וואטסאפ.

אתם מבינים, בחשבון הדואר האלקטרוני של גילה היו קבצים אישיים שלה שמצאו את דרכם למחשב הטאבלט. מכאן ועד לחשיפת התמונות הדרך הייתה קצרה.


אחריות להדרכה נאותה של בטחון ברשת

בית המשפט קבע כי היה על בית הספר להדריך את גילה לגבי השימוש בטאבלט בדומה להדרכה בכל כלי עבודה – אלא שאיש המחשבים לא היה מקצועי ולא הדריך את גילה על הסיכונים ברשת ובשימוש בטאבלט. מאחר ואיש המחשבים עבד עבור בית הספר – בית הספר נמצא אחראי לנזקיה של גילה.

בית הספר היה צריך לצפות כי אדם שמקבל לידיו מכשיר כזה ואינו מכיר אותו, ועל כן היה על בית הספר לצפות את האירוע ונזקיו פסק כי גובה הפיצוי בגין הפגיעה בפרטיותה של גילה יהיה בשיעור של 80,000 ש"ח.

הוראות חוק הפרטיות, תשמ"א-1981 קובעות פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיותו של אדם, ובאם הפגיעה הייתה בכוונה לפגוע – אף כפל הסכום.


אשם תורם ורשלנות בשמירה על הפרטיות

נחזור לגילה – אומנם בית המשפט קבע פיצויים של 80,000 ש"ח בשל הפגיעה בפרטיותה, אך גם נקבע כי גילה, המורה, אשמה במחצית מהנזק.

בית המשפט הטיל על גילה אחריות משום שלא ידעה כי התמונות עדיין מצויות אצלה בחשבון הדואר האלקטרוני שלה והעובדה שלא שמרה באופן מאובטח על התמונות הפרובקטיביות.

במקרים אחרים בית המשפט קבע כי העובדה שאדם מצטלם באופן פרובקטיבי או בעירום מטיל, לכשעצמו, הסתכנות מרצון ואחריות של המצולם לתוצאות הצילום.

 


אז מה עושים?

מצד אחד זו אחריותו של כל אדם ואדם לשמור על פרטיותו. הצטלמתם או צילמתם צילום עירום או פרובקטיבי – שימו לב שהמדיה הזו מאובטחת ואינה מופצת.

העברתם למישהו מכשיר או תוכנה שיש בה אפשרות לפגיעה בפרטיותו של אדם – יש לכם אחריות ללמד אותו על הסיכונים שבמכשיר.


ואם גילית תמונה שלך ברשת שעלולה לבזות או להשפיל?

אין כאן כלל אחיד – ייעוץ משפטי נאות הנו חשוב, ולעיתים גם פנייה למשטרה.


אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

רוצים לקרוא עוד על פרטיות – קראו כאן

רוצים לקרוא את המדריך לצילום במרחב הציבורי – קראו כאן
על סיכונים משפטיים בפרסום תמונות פרובקטיביות – קרא כאן

בין פרטיות, לשון הרע וזכויות יוצרים – הסיכונים המשפטיים בפרסום תמונות

צלמ/ת? דוגמן/ית?

הזמנת צלם שיערוך לך "בוק" או יום צילום?

אולי הזמנת דוגמן/ת להעשיר את תיק עבודות הצילום שלך?

על השימושים המותרים והאסורים ביצירות

ועל הסיכון המשפטי בצילום ופרסום תמונות פרובקטיביות


בעלות בזכויות היוצרים אינה מגינה מפני שימוש פוגעני ביצירה.

על פרסום פוגעני של תמונות פרובקטיבות וקטינים במדריך המשפטי שלהלן.


אך מה קורה אם תמונה של פלוני או אלמוני שצילמתם יכולה לגרום לו למבוכה, להשפלה ולהעליב אותו

ואם הזמנתי צלם שיצלם אותי ואיפשרתי לו לעשות שימוש בתמונות – האם מותר לו לעשות כל שימוש בתמונה?

הדילמות האלו עולות מדי יום אך בייחוד בצילומים שהם מלכתחילה פרובקטיביים, אינטימיים ובצילום קטינים וחסרי ישע.

המדריך המשפטי הבא נועד לצלמים מקצועיים וחובבים, לדוגמנים ודוגמניות וגם לכלל הציבור שמזמין צלם לערוך צילומים שלו ושל משפחתו, ובהם צילום אומנותי, צילומי היריון ותדמית.


אפילו אם הוסכם כי לצלם זכויות לפרסום את התמונות – הוא לא יכול לפרסם תמונות פרטיות

ש', (שלומית לשם העניין), הזמינה צלמת לצלם אותה ואת הבטן ההיריונית שלה. היא רצתה זכרון מהתקופה המיוחדת הזו בחייה.

שלומית ממש הופתעה לראות אחת מהתמונות שלה, בטן חשופה, מופיעה באחד המעברים בקניון, כפרסומת למרפאה. שלומית פנתה לבית המשפט וטענה לפגיעה בזכויותיה לפרטיות ולשם טוב.

בית המשפט קבע כי השימוש בצילום האינטימי פוגע בזכותה של שלומית לפרטיות ובוודאי כשלא ניתנה רשות לכך משלומית והשימוש נועד לרווחי הצלם והמפרסם. עוד נפסק פיצוי בשיעור של 90,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 12,000 ש"ח.

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 מאפשר לצדדים להסכים כי הזכויות הכלכליות ביצירה המוזמנת תשאר בידי הצלם/היוצר. אך אפילו אם זכות היוצרים נותרה בידי היוצר אין היא מאפשרת פגיעה בפרטיות.

[תא (ת"א) 39123-12-10‏ ‏ ש' ז' נ' עדי ארד , הש' נועה גרוסמן, 30.6.2013, מתוך מאגר נבו].


פרסום תמונה בהקשר משפיל מהווה לשון הרע

במקרה אחר נערה פנתה לסוכן לדוגמנות כדי שייצג אותה וימצא לה עבודות בתחום. היא העבירה לידיו תמונות שונות, בהן תמונות שלה בבגד ים. הסוכן העביר את התמונות לצד שלישי וזה השתמש בתמונות לשם קידום בצורה פרובקטיבית וזולה יחד עם כתוביות המציגות את הנערה כמציעה שירותים מיניים.

הנערה תבעה את סוכן הדוגמנות והמפרסמים ובית המשפט קבע כי התמונות עצמן אינן מבזות או משפילות אך ההקשר בהן הובאו ופרסמו הופכים את הפרסום ל"לשון הרע". וכך בלשון השופט:

"הצגת התובעת כ"כוסית", הפנוייה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ….", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה"

במקרה זה הוראות חוק הגנת הפרטיות לא באו לעזרתה של הדוגמנית, משום שהצטלמה מרצון. אך מעבר על הוראות חוק איסור לשון הרע הביאו לפיצוי הדוגמנית בסכום של 50,000 ש"ח והוצאות משפטיות בסך 7,500 ש"ח בנוסף.

במקרה זה לסוכן הדוגמניות היה רישיון לעשות שימוש בתמונה אבל בית המשפט קבע שלא כל שימוש מותר, ובוודאי לא שימוש שיכול לבזות או להשפיל את הדוגמנית. הסוכן או המפרסם יכולו לפנות לדוגמנית ולבקש את רשותה לפרסום, רייליס, אך בהעדר אישור כזה נקבע הפיצוי.

[תא (ת"א) 162477/09 ‏ ‏ אליזבת פארן נ' חן מסיקה (מאגר נבו, 26.5.2011, הש' דן מור). ראה גם בעניין

[ראה במקרה דומה תא (חי') 1696-02-11‏ ‏א' מ' נ' סוכנות ‏HH.MODELS‏ בבעלות מסיקה חן ושות'‏ (הש' נסרין עדוי, מאגר נבו, 18.11.2014)]


גם אם ניתן רילייס, תוקפו יכול להיות מוגבל

במקרים הקודמים, לו היה המפרסם מקבל אישור מראש לפרסום הוא לא היה מבצע כל עבירה. אך הפסיקה מלמדת שריליס לא משחרר מכל פרסום.

באחד המקרים התגלה לפלוני, נקרא לו אריה לשם העניין, שתמונות פרובקטיביות שלו מצעירותו, בהן תמונות עירום שלו, פורסמו בפייסבוק, באתר אינטרנט ובספר צילומים. התמונת צולמו 30 שנים קודם לכן והצלם לא הציג כל אישור לפרסומן או כל הסכם אחר בינו לבין אריה בקשר לתמונות.

אריה היה מאוד מודאג לשמו הטוב בשל פרסום התמונות. בית המשפט השתכנע כי התמונות צולמו במסגרת פרטית. העובדה שהסכים להצטלם אינה מובילה בהכרח למסקנה כי הסכים לותר על פרטיותו לזמן בלתי מוגבל. נקבע כי היה על הצלם לשוב ולבקש רשות (רילייס) מאריה לפני פרסום התמונות שצולמו 30 שנים מוקדם יותר.

באשר לצילום העירום קבע בית המשפט כי פרסום התמונה משפיל ומבזה את אריה בשל עצם הופעת העירום.

[תא (הרצ') 21945-07-14‏ ‏ פלוני נ' אריאל סמל [מאגר נבו, שלום הרצליה, הש' אילן סלע, 31.1.2016]


לא כל פרסום בעירום הוא מבזה

לדעתי פסיקת בית המשפט בעניין אריאל סמל היא בעייתית, ובייחוד לאור המציאות היום בו ישנם דוגמנים שעיסוקם המדגמנים בעירום. מנגד, ההקשר של הפרסום, הציפייה של הדוגמן לסוג החשיפה שיקבל וכו' היא שתכריע בעניין זה.


ההמלצה – לחתום על הסכם מפורט ורילייס מפורט

והדבר נכון גם לדוגמן/ת וגם לצלם/ת ולמפרסם.


אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

רוצים לקרוא עוד על פרטיות – קראו כאן

רוצים לקרוא את המדריך לצילום במרחב הציבורי – קראו כאן

שפם על פרצופה של המונה ליזה – יצירה נגזרת ונגזרותיה

התמונה של הצייר לאונרדו דה וינצ'י מהמאה 16 נחשבת לאחת מייצירות המופת הקלאסיות הגדולה בכל הזמנים. ככזו היא נתנה השראה לאינספור אמנים ואנשי רוח.
הראשון, ומבין המוכרים, שיצר יצירה נגזרת לתמונה המפורסמת היה מרסל דושון שעיטר את פרצוף האישה בשפם וזקנקן.
לאחריו היו סלבאדור דלי שערך "דיוקן עצמי כמונה ליזה" ועוד רבים אחרים.

מהי יצירה נגזרת?

נניח שראיתם פסל מקורי שמאוד הרשים אתכם. לקחתם את כן הציור והתמקמתם למול הפסל ויצרתם ציור שמן שהוא העתק ויזואלי של הפסל. הנה – יצרתם יצירה נגזרת.
יצירה נגזרת, כשמה כן היא, "עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד." (סעיף 16 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007).

הזכות לבצע יצירה הנגזרת היא בידיו של בעל היצירה המקורית (סעיף 11(6) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007) ורק בתנאים מסויימים ניתן ליצור יצירה נגזרת ללא רשות מהיוצר.
הותרת הזכות לצור יצירה נגזרת בידי היוצר המקורי נועדה לאפשר לו שליטה על אופן ה"גזירה" מהיצירה המקורית. כמובן שהוא זכאי לתת רשות לכל מי שיחפוץ, ובתנאים שיחפוץ, לצור יצירה נגזרת, ככל והוא ירצה.
סיבה שניה לכך שמוענקת ליוצר הזכות לשלוט ביצירות הנגזרות הנה על מנת למנוע "דילול מוניטין" – כלומר, למנוע מצב בו היצירה הנגזרת תיוחס ליוצר ותפחית מהמוניטין שלו.

הכלים שניתנו בידי היוצר למניעה של יצירות נגזרות
אם יתגלה ליוצר שנעשה שימוש ביצירה שלו לשם יצירה נגזרת, בידיו כלים למנוע את הפצת היצירה הנגזרת, להחרים אותה ואף לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בשל היצירה הנגזרת. ליוצר אפילו אפשרות לזכות בפיצויים מבלי שהוכיח כל נזק עד לגובה של 100,000 ש"ח!

מתי כן ניתן להשתמש ביצירה של מישהו אחר על מנת לצור יצירה נגזרת – וללא רשותו
  1. עשיית "שימוש הוגן" ביצירה (ס' 19 לחוק זכויות יוצרים) ובתוך כך, לצרכי מחקר, ביקורת וכיוצ"ב;
  2. "שימוש אגבי ביצירה" (ס' 22 לחוק זכויות יוצרים);
  3. יצירה נוספת של היוצר המקורי – גם אחרי שמכר את הזכויות ביצירה המקורית (ס' 27 לחוק זכויות יוצרים).
  4. לאחר שפקעה תקופת ההגנה על זכות היוצר המקורי.
בכל אופן זכות המוסרית של היוצר המקורי לאזכור שמו נותרת.

אין באמור לעייל להוות תחליף לייעוץ ספציפי ומחבר אתר זה אינו אחראי בגין כל הסתמכות על האמור לעיל ואין בו לחייבו.
האמור לעיל נכון למועד כתיבתו ובשים לב שהוראות הדין משתנות מפעם לפעם

גניבת זכות יוצרים בתמונה עלתה למפר 40,000 ש"ח

הדס פרוש היא צלמת עיתונות ותיקה העובדת אצל פלאש 90 בע"מ, אחת מחברות הצילום הותיקות בישראל. בספטמבר 2015 עלה לאתר עיתונות המכוון לקהל ספציפי תמונה שצילמה פרוש – סטודנטים ותלמידי הוראה שהפגינו מול בית ראש הממשלה.
MXLLS
פרוש העלתה את התמונה לאתר האינטרנט של פלאש 90, אתר הזמין ללקוחות שרוצים לרכוש תמונות ולהשתמש בהם.
מוחמד שריף, מפעיל של עיתון אינטרנטי בתשלום השתמש בתמונה לקידום כתבה שביקש לפרסם והעתיק אותה.
הוא לא שילם על התמונה, וגם לא נתן קרדיט ליוצרת התמונה.
פרוש ופלאש 90 תבעו את שריף על הפרת זכויותיהם בתמונה. שריף מצידו טען שלא ידע כי התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, שעשה בה שימוש מצומצם והוגן ואפילו טען שאינו קשור לאתר האינטרנט בו פורסמה התמונה.
כל טענות שריף נדחו ובית המשפט קבע שהוא השתמש בתמונה ללא רשות ולא נתן קרדיט ליוצר התמונה וכי יש לפצות את פרוש, הצלמת, והחברה בה היא עובדת על השימוש בתמונה.
אז נפנה בית המשפט לשאלת הפיצוי.
החוק קובע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של הזכות המוסרית של היוצר, הזכות לקרדיט, עד לסכום של 50,000 ש"ח וללא הוכחת נזק.  שריף אז טען שראוי שהסכום שיפסק הוא שווי התמונה אך עמדה זו נדחתה. בית המשפט קבע כי תשלום עבור שווי התמונה יתמרץ, כך ממש, המשך הפרות של זכויות יוצרים וכי על הפיצוי להרתיע ולמנוע שימושים אסורים בזכויות יוצרים.
נקבע כי היקף הפיצוי ייקבע בהתאם לשימוש שעשה המפר, תקופת ההפרה והיקפה. במקרה זה, ומאחר ושריף העלה את התמונה ללא קרדיט ומבלי שרכש את זכויות השימוש, וכן העובדה שהשתמש בתמונה למטרות מסחריות, הצדיקו פיצוי של 15,000 ש"ח לצלמת וסכום זהה לפלאש 90. בנוסף שריף נדרש לשלם הוצאות משפטיות בשיעור של 10,000 ש"ח.
המגמה של בתי המשפט לפצות פיצויי הוגן בגין הפרה של זכויות יוצרים הנה לדעתי נכונה והוגנת ויש בה, לאורך זמן, לשנות דפוסי התנהגות של גניבה ושימוש לא ראוי ביצירות. הקניין העיקרי של היוצר היא יצירתו ופגיעה בה ראויה לפיצוי הוגן.
ת"א 20811-06-16 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' שריף (בית משפט השלום בראשון לציון, הש' כרמית בן אליעזר)
משרדנו לא ייצג בתיק זה.
לעיון בפסק הדין לחץ כאן.

 

דברים שנזכרים בהם בביקור בבית הקברות

אני בטוח שמי מכם שביקר לאחרונה בבית קברות יסכים איתי שמצבה ייחודית זה דבר מאוד חשוב לניווט בבית קברות. כי ביננו, גם ככה זה לא המקום הכי נעים להיות בו, ורובנו יעדיפו לקצר את השהות בבית הקברות ככול הניתן.
MLXLS
ובפעם האחרונה שביקרתי בבית קברות נזכרתי בסיפור הבא.
תחילתו בפניה של מכרה שסיפרה לי שהיא עיצבה לאביה המנוח מצבה ייחודיית להנצחתו.
המצבה הפכה תחת ידיה כלי לביטוי רגשותיה וזכרונותיה, והיה בה ייחוד ועוצמה. ומאז, כל פעם כשהגיעה לבקר את חלקת הקבר ידעה שהיצירה שלה נמצאת במקום החשוב לה ביותר.
כמה כאב היא הרגישה כאשר ביקרה לאחרונה בבית הקברות וגילתה כי המצבה שעיצבה הועתקה כאילו מדובר בצעצוע פלסטיק מסין.
"מה עושים במקרה כזה?" ו"למי פונים?" היא התקשרה ושאלה.
ייעצתי לה שזכויותיה כיוצרת מוגנים ואף ניתן, תוך זמן קצר, לקבל צו להסרת המצבה המועתקת. וגם פיצוי כספי…
אלא שהדבר כרוך קודם כל באיתור קרובי אותו מנוח הקבור תחת המצבה המועתקת. הסברתי לה, בעדינות האפשרית, שיתכן והאשם הוא בכלל קבלן המצבות וכי כך או כך היא תאלץ, אולי, לעימות משפטי.
ואולי דברים שבבית קברות מוטב להשאיר אותם למנוחה, ממש ככה, כפי שהם…
ומה אתם הייתם עושים?
SMLXL

הפרסום שקם על יוצרו – גניבת זכוית יוצרים

עינת (השם במערכת) היא מעצבת של פריטים מעוצבים וייחודיים, "אקססוריס" שמקשטים ידוענים
MLXLS
מהביצה המקומית ולקוחות מזדמנים רבים.
כאשר עינת עיינה במגזין אינטרנט נחשב היא שמחה מאוד לראות שהעיצובים שלה מופיעים גם הם במגזין: "זו בדיוק החשיפה שכל כך חיכיתי לה" היא אמרה לי כשנפגשנו. ואז היא גללה מטה את הכתבה והראתה לי… שהעיצובים שלה מפרסמים, כבר ניחשתם נכון, עסק אחר!
היא רתחה מזעם!
ביקשתי שעינת תעביר לי צילומי מסך של הפרסום ואז התגלה, המגזין פועל כזירה לפרסום עסקים דוגמת העסק של עינת, והמגזין מחוייב לקדם את לקוחותיו. והתמונה עם הפריט של עינת? היא בדיוק מה שהם היו צריכים כדי…  נכון: לקדם את לקוחותיהם, שעינת אינה נמנית עימם.
במכתב תקיף דרשתי מהמגזין להסיר את התמונות מייד ולאלתר, מאחר והפרסום מטעה ופוגע במוניטין של עינת, וכמובן גם בהכנסותיה.
לא עברו שעות אחדות וקיבלתי הודעה דחופה מהמגזין – הפרסום הוסר מהאתר!!
באותו ערב קיבלנו גם שיחת טלפון מעורך המגזין – הוא הציע לפצות את עינת על הפגיעה בה, פיצוי שעינת כבר יודעת שיכול להגיע גם ל-100,000 ₪ באם תפנה לבית המשפט ותעמוד על זכויותיה.
מנקודת מוצא זו התחלנו את המשא והמתן עם המגזין וגם הצלחנו להגיע לפיצוי נאות.

דרמה משפטית בהפקה דוקומנטרית

יום אחד נכנס אלי מפיק מוכר, ומספר לי על סרט שהוא עשה והצליח מאוד. כל כך הצליח, שגם שנים אחרי ההפקה, הוא המשיך להכניס לו אלפי שקלים כל חודש באמצעות הקרנות והרצאות.
אבל אתם יודעים איך זה: אנשים לא נכנסים לעורך דין כדי לספר לו כמה הכל טוב. הוא הגיע עם כתב תביעה של שותף לשעבר. "זה חבר שלי," הוא סיפר. "עבדנו ביחד בתחילת הדרך, אבל הוא איבד עניין מהר מאוד ועזב. עכשיו הוא חזר עם כתב התביעה הזה, ומבקש חצי מההכנסות."
"רגע, לא היה לכם איזשהו סיכום בכתב? הסכם שותפים, משהו?" שאלתי.
המפיק הוציא נייר קצר ומסודר. הסכם קטן ותכליתי. הכל היה כתוב בו. השניים הסדירו את מערכת היחסים ביניהם מאלף ועד תו, ואפילו פסקו יחדיו מה יקרה אם משהו ישתבש. כן כן, הם רצו להימנע מהליכים משפטיים, וקבעו שאם יהיה סכסוך, הם יילכו למגשר שיכריע ויפסוק.
אבל דבר אחד הם לא ידעו: מגשרים אינם מכריעים. האנשים שכן מכריעים נקראים בוררים.
התוצאה של הטעות הפשוטה והזניחה הזו היתה שלוש שנים של הליכים משפטיים, שכללו הוצאות של עשרות אלפי שקלים לכל צד, ולמרבה הצער – גם סכום נוסף שהמפיק נאלץ לשלם לשותפו לשעבר.
ככה זה עם הסכמי שותפים: עדיף להיכנס ליועץ לפני שחותמים, ולא אחרי הסכסוך.

נדודי שינה של מנהל המפעל

לקוח שלי, מנהל של חברה גדולה, סיפר לי לפני שנים אחדות שהוא לא ישן בלילה מרוב דאגות. "אם מישהו יגנוב לנו את הקניין הרוחני", הוא אמר לי, "אז אנחנו פשוט לא שווים כלום. כל הערך של החברה מרוכז בתוך הידע הזה שלנו".
אחד הדברים שעשינו כדי לפתור את הבעיה הזו הוא כתיבה של הסכם מעסיקים. ההסכם, מעבר לעובדה שהסדיר את היחסים בין עובד למעביד, עסק גם בהגנה על הידע של החברה, ואסר על עובדים להוציא אותו או לעשות בו שימוש.

ואתם יודעים איך זה, כשיש אקדח על השולחן במערכה הראשונה, הרי שבמערכה השנייה תפסו מצלמות האבטחה של החברה "על חם" עובד בעודו מנסה לגנוב את הקניין הרוחני. החברה הגישה תלונה במשטרה נגד העובד, שהגיע להסדר טיעון. במקביל היא ערכה לו שימוע ופיטרה אותו כדין.

אבל העובד לא ויתר. דיני העבודה מקלים על עובדים ומחמירים עם מעסיקים. הוא ניסה לתבוע את החברה על פגיעה בזכויותיו. מה שהציל את החברה היה שנתו הנודדת של המנכ"ל: הסכמי העבודה שכללו הגנה על הקניין הרוחני של החברה הם שאפשרו לו ולחברה לתבוע את העובד בחזרה: ההסכם אסר על העובדים לעשות שימוש אישי בקניין הרוחני, וקבע שכל שימוש שכזה או פגיעה במפעל ישלול את זכויות העובד. כך, המפעל הצליח להתגונן נגד תביעה "בשיטת מצליח" של העובד.
מוסר השכל: אם משהו ממש מדיר שינה מעיניכם, דברו עם עורך הדין שלכם.
וגם עם טכנאי מצלמות האבטחה.