נדודי שינה של מנהל המפעל

לקוח שלי, מנהל של חברה גדולה, סיפר לי לפני שנים אחדות שהוא לא ישן בלילה מרוב דאגות. "אם מישהו יגנוב לנו את הקניין הרוחני", הוא אמר לי, "אז אנחנו פשוט לא שווים כלום. כל הערך של החברה מרוכז בתוך הידע הזה שלנו".
אחד הדברים שעשינו כדי לפתור את הבעיה הזו הוא כתיבה של הסכם מעסיקים. ההסכם, מעבר לעובדה שהסדיר את היחסים בין עובד למעביד, עסק גם בהגנה על הידע של החברה, ואסר על עובדים להוציא אותו או לעשות בו שימוש.

ואתם יודעים איך זה, כשיש אקדח על השולחן במערכה הראשונה, הרי שבמערכה השנייה תפסו מצלמות האבטחה של החברה "על חם" עובד בעודו מנסה לגנוב את הקניין הרוחני. החברה הגישה תלונה במשטרה נגד העובד, שהגיע להסדר טיעון. במקביל היא ערכה לו שימוע ופיטרה אותו כדין.

אבל העובד לא ויתר. דיני העבודה מקלים על עובדים ומחמירים עם מעסיקים. הוא ניסה לתבוע את החברה על פגיעה בזכויותיו. מה שהציל את החברה היה שנתו הנודדת של המנכ"ל: הסכמי העבודה שכללו הגנה על הקניין הרוחני של החברה הם שאפשרו לו ולחברה לתבוע את העובד בחזרה: ההסכם אסר על העובדים לעשות שימוש אישי בקניין הרוחני, וקבע שכל שימוש שכזה או פגיעה במפעל ישלול את זכויות העובד. כך, המפעל הצליח להתגונן נגד תביעה "בשיטת מצליח" של העובד.
מוסר השכל: אם משהו ממש מדיר שינה מעיניכם, דברו עם עורך הדין שלכם.
וגם עם טכנאי מצלמות האבטחה.