מדריך להעסקה של קטינים בדוגמנות ומשחק

חייב תמונות של קטינים כדי למכור מוצר?

התינוק שלך הוא חומר ל"פרסומת"?

 אז המדריך הזה להעסקת קטינים בדוגמנות ומשחק

הוא בדיוק בשבילך


וביננו, אין על התמימות של קטינים כדי לשכנע את הציבור לקנות. 

אבל קטינים אסור להעסיק בכל עבודה – ולכן נקבעו כללים להעסקת קטינים בעבודות דוגמנות ומשחק.

אז תראו שאתם עומדים בתנאיי החוק ושהסדרתם בהסכם את התנאים להעסקת הקטין


מעל גיל 15 – ללא הגבלות מיוחדות

לפי חוק, ילד מעל לגיל 15 מותר להעסיק לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 אך לא מתחת לגיל זה למעט בתנאים מסויימים.

הגיע אליכם ילד בן 15 ומעלה – ניתן להעסיקו לפי חוק עבודת הנוער הנ"ל , לשלם לו תגמול ולהפריש עבורו תשלומים לביטוח לאומי ככול עובד וכו'.


אבל אפשר גם בגיל מוקדם יותר

בשל הדרישה תוקנו תקנות עבודת נוער (העבדת ילד או תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) – התשנ"ט-1999 שהסדירו עבודת ילדים מגיל שנה אחת ועד גיל 15 בהופעה או בפרסומת. לשם העסקת ילד בגילאים הללו נדרשים כל התנאים הבאים:

  1. אין בהעסקת הקטין או בתוצרי העסקתו אלימות, עידוד לאלימות, שימוש בעירום או ברמזים מיניים או מסרים גזעניים;
  2. אין בהעסקה או בתוצרי ההעסקה עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון או הימורים (למעט הגרלות המותרות על פי חוק);
  3. מקום העסקה עומד בתנאים בטיחותיים ואחרים המתאימים לילד;
  4. לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות; בתוך כך נדרש שיהיה מקום למנוחה וכי מספקים לילד שתיה במשך כל העבודה ובהפסקות, ובהעסקה של יותר משלוש שעות מספקים לילד ארוחה;
  5. העסקת הילד הנה בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות וההפסקות הקבועות תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), תשנ"ט-1999;
  6. המעסיק קיבל היתר להעסקת הקטין מהגורם המוסמך במשרד העבודה והרווחה. התנאים לקבלת ההיתר יפורטו להלן.
  7. בעל ההיתר דואג להסעת הילד להופעה, ובמידת הצורך ללינה של ילד שבתום ההופעה איננו יכול לחזור
    לביתו, בליווי הורה/בן משפחה בגיר אחר.
     
  8. בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעות ההורים, העתק מתקנות עבודת הנוער או תיווך להעבדת ילד
    בהופעה או בפרסומת, התשנ"ט-1999.

תנאים לקבלת היתר להעסקת קטינים מתחת לגיל 15

(סעיף 4(א) לתקנות)

  1. הסכמת הורי הילד,
  2. אישור רופא שבדק את הילד,
  3. עמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הילד לומד, את עמדת הגננת – אם הילד בגן ילדים (בטופס המצורף).
  4. עמדת הילד, אם הוא בוגר דיו 

הפרטים ימולאו בטופס וישלחו לפי הפרטים המובאים בו.


השיקולים שיבחנו בעת מתן ההיתר

  1. משך העסקת הילד (חד פעמי או מתמשך) והשפעתה על מהלך החיים התקין של הילד.
  2. שעות העסקת הילד (ערב/בוקר).
  3. המצב הלימודי של הילד ויכולתו להשלים את חומר הלימוד שהחסיר.
  4. המצב האישי-חברתי של הילד.
  5. היכולת של גורמי החינוך (בית ספר, גן) לעזור לילד ולתמוך בו.

שיקולים כלפי מבקש ההיתר

  1. לא יינתן היתר אם המעסיק הורשע באחת העבירות שפורטו בתקנות, כגון: עבירת אלימות, עבירת מין עבירה נגד קטין או שבית משפט קבע שהמעסיק עבר עבירה כאמור;
  2. המעסיק הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו עליו עקב ביצוען, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סבור שיש חשש שהעסקת הילד על ידי המעסיק עשויה לפגוע בטובת הילד;
  3. המעסיק הפר חובה המוטלות עליו, לפי חוק, כלפי בני נוער, כגון: העסקה ללא אישור רפואי או בניגוד לאמור בו, העסקה ללא היתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, או בניגוד לתנאי היתר;
  4. נגד המעסיק הוגש כתב אישום על עבירה מסוגי העבירות שפורטו בתקנות, כגון: עבירת אלימות, עבירת מין או עבירה נגד קטין.

ניתן לשלול את ההיתר

  1. אם חל שינוי בהתנהלות הילד או ביכולתו להמשיך את מהלך חייו באופן תקין.
  2. אם נוצרו נסיבות בהם מקבל ההיתר לא היה מקבל את ההיתר מלכתחילה.

ואם הילד מתחת לגיל 8

  1. הורה / בן משפחה בגיר אחר של הילד יהיה נוכח בזמן העבדת הילד;
  2. הורה / בן המשפחה בגיר של אחד הילדים המשתתפים בעבודה יתלווה להסעה של הילד ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה, גם אם ההסעה היא בשעות היום.

כן, גם אם הילד בן מתחת לשנה

הכלל הוא שאין להעסיק ילד מתחת לגיל שנה ושר הכלכלה לא ייתן היתר להעסקת ילד מתחת לגיל זה למעט בתנאים חריגים:

  1. ההעסקה היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
  2. השתתפות הילד היא הכרחית לתוכן המופע/צילום;
  3. הסכמה פה אחד של הועדה המייעצת על מתן היתר ההעסקה ועל שעות העבודה המותרות, מועדי העבודה וההפסקות – והקפדה של המעסיק לכך. 

 


ואם לא מולאו התנאים שבחוק

לפקחי משרד העבודה והרווחה רשים לפעול באופן מנהלי לשלילת ההיתר, ביכולתם לקנוס את בעל ההיתר ואף לפעול באמצעות הגשת כתבי אישום כנגד המפרים.

 


כדאי גם לקרוא על מסיבת פורים, הצלם והפרסום המביך


רוצים לדעת עוד? 

אתם מוזמנים לצור עימנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ.


אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


מארב לגנבי התוכן באינטרנט – מדריך

ברגעים אלו ממש יושבים אלפי קופירטריים ומנסחים את השורה

שתביא ללקוח לידים רבים ואיכותיים

העתקת תוכן ספרותי הנה מוקש הרסני ויש למנוע אותו


לא צריך להיות גאון אינטרנט כדי לדעת כי תוכן מקורי שווה זהב לקידום ולשיווק.

כל איש מחקר ואקדמיה יודע אף הוא את ערך המקוריות רק שבמקרה האחרון, אם המסמך האקדמי אינו מקורי אפשר להיכנס לצרות צרורות.


מה הן הצרות שאפשר להיכנס אליהן?

יודעי דבר יודעים כי תוכן אינטרנטי שאינו מקורי פוגע באופן קשה בנראות שלו במנועי החיפוש, וגם תוכן מקורי שהועתק סובל מאותה הפגיעה.

ובעולם האקדמי? סנקציות אקדמיות של הדחה, פגיעה במוניטין המפרסם וכו' תהיה נחלתו של המפרסם תוכן מועתק.

תוצאות נוספות של גניבה ספרותית הם הטעיה של הציבור, גרימת מתן קרדיט מוטעה למי שאינו היוצר, דילול מוניטין ולעיתים גם לשון הרע.


במאמר מוסגר

גניבה ספרותית שונה מהותית מפגיעה בזכות יוצרים.

זכות יוצרים מוקנית ליוצר. אם נפגעה זכות היוצר ביצירה – ההשלכה של הפגיעה היא בעיקר מוטלת על כתפי היוצר.

גניבה ספרותית פוגעת גם ביוצר אבל גם במי שמסתמך על היצירה משום שהאסמכתא ליצירה מטעה.

אבל זה נושא לדיון אחר לגמרי.


גם לסופרים יש זכויות בחוק

חוק זכות יוצרים פורס את חסותו גם על מקרים של גניבה ספרותית – ובתנאי שאותה "ספרות" תוגדר כ"יצירה".

החוק קובע את סט הכללים עבור יצירות מוזמנות, יצירות עבור מעסיק, יצירות נגזרות, זכויות מוסריות ועוד.

החוק אף קובע פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ₪ לכל הפרה.

על אלו ואחרים ניתן לקרוא במדריכים האחרים שבאתר: כאן וכאן.

וחשוב גם לדווח על ההפרות לגוגל ובאתרי חיפוש אחרים בהם נמצא העותק המפר.


איך מונעים גניבה ספרותית? ואיך מאתרים אותה?

כלי גוגל

כלי החיפוש היעיל והאפקטיבי ביותר הנו באמצעות מנועי החיפוש של גוגל. פשוט הקלידו בשורת החיפוש את המלל שאתם מחפשים ותגלו היכן הוא מופיע. ככול והחיפוש שתעשו יהיה של מילות מפתח יחודיות יותר כך יגדל הסיכוי שתמצאו תוצאות מדוייקות.

אבל הכלים של גוגל מוגבלים יחסית. הם אינם כוללים חיפושים במאגרים מקצועיים ואינם כוללים חיפושים במאגרים שאינם פתוחים לכל.


מנועי חיפוש ייעודיים שעושים עוד

אתרים כמו https://smallseotools.com/plagiarism-checker/ יאפשרו איתור העתקות ספרותיות וגם תיקון והגהה של מסמכים בכלים פשוטים וחינמיים. גם http://plagiarisma.net/ יתן תוצאות דומות – ויש לו גם כלים בתשלום [ניתן לרכוש מנוי לשימוש חודשי, רבעוני, חצי שנתי או שנתי – 12$, 25$, 45$, 60$ בהתאמה].

מנועי חיפוש מתקדמים יותר יסרקו את המלל, גם אם הוא מופיע בתמונה, יאתר תוכן מתורגם ונועד לקהל יעד הצורך תוכן מילולי. כאלו הם סטודנטים, גופים אקדמיים ומחקריים, מפתחי אתרים ועורכי תוכן.

אחד מהם הוא "קופיליקס", https://copyleaks.com הישראלי. אפשר ללמוד עליהם עוד מהסרטון שלהם כאן:

התמחור הנו לפי עמודים (כל עמוד מכיל 250 מילים). יש תוכנית חינמית לסריקה של 10 עמודים.

ניתן לרכוש מנוי עסקי לפי כמות סריקות. לדוגמה סריקה של 1000 עמודים תעלה 66$ ובתנאי ומשתמשים בסריקות האלו בחודש אחד או לרכוש 1000 סריקות לא מוגבל בזמן שימוש ב-88$.

יש גם מנויים לסטודנטים, גופי מחקר, בתי ספר, עורכי דין, מפתחי אתרים ועורכי תוכן במחירים שונים לפי סוג השימוש.


אתר נוסף, קופיסקייפ, https://www.copyscape.com/online-infringement/ אף הוא נועד לאתר גניבות ספרותיות והגנה מתוכן מזוייף.

האתר יסרוק עבורכם חינם את הרשת ויגלה אם מישהו מעתיק את האתר שלכם או חלקים ממנו.

תמורת תשלום ניתן לסרוק מסמכים שנכנסים למערכת הממוחשבת של עסק או אתר ולזהות את מקוריותם וכן למנוע מאתרי פישינג להפיץ תוכן מקורי שלכם.

באתר לא מפורסמים מחירים אבל שווה להציץ ולראות מה הם מציעים.


רוצים לדעת עוד? 

נדמה לכם שפגעו ביצירות שלכם ואינכם יודעים כיצד להתמודד עם זה?

אתם מוזמנים לצור עימנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ.


אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


מדריך משפטי – סליחה!? זה פרטי! על פרטיות במרחב האינטרנט

כשנראה כי כבר אין משהו שאינו ציבורי

חשוב לדעת – הפרטיות מעוגנת בחוק

והאחראים לשמירה על פרטיותנו הם אנחנו

במדריך הזה – מה עלינו לעשות על מנת לשמור על פרטיותנו ברחבי האינטרנט


האם הפרטיות מתה באינטרנט?

רבים טועים וחושבים שעידן המידע הביא איתו גם אובדן של הזכות לפרטיות. בפועל אנחנו בעיקר אחראים לכך שמידע פרטי שלנו זמין לכל מי שרוצה לעיין בו. מידע פרטי כזה יכול להיות פרטים כמו מקום המגורים, מצב משפחתי, מקום עבודה, מספרי טלפון ודרכי תקשורת נוספים, אך גם פרטים אינטימיים יותר כמו תמונות שלנו, של משפחתנו ושל ילדנו, פרטי כרטיס אשראי וגישה לחשבון הבנק וכו'.

המציאות הזו נגרמת מריבוי תוכנות ואפליקציות העושות שימושים בחיישנים שונים: מיקום, מצלמה, שמע וגם איסוף נתונים שאנחנו מספקים באופן עצמאי, וולונטרי, לגופים שונים.

כל אלו אינם אומרים שויתרנו ויתור גורף על הפרטיות שלנו, ואם נשים לב ונפעל לפי מספר כללים פשוטים שיובאו במדריך זה, אפשר וצריך לשמור על הפרטיות שלנו.

תזכרו:

הזכות לפרטיות הוכרה בחוקים שונים לרבות בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו ומאוחר יותר בחקיקה ספציפית בחוק הגנת הפרטיות – והמחוקק העניק כלים לרשויות החוק וגם לאזרחים לאכוף את הזכויות האלו.

 


רוצים פרטיות – זכרו לסגור את הדלת ולהגיף את הוילון

ממש כמו במרחב האישי שלכם, גם במרחב הוירטואלי אם רוצים לשמור על פרטיות צריך לדאוג שהמידע הרגיש אינו גלוי לכולם.

הנה, כמו שלא הייתם רוצים שכולם יראו אתכם מתקלחים או מתלבשים בביתכם, גם בעולם הוירטואלי צריך להציב חסמים שימנעו מכל עובר ושב להציץ.

והאיומים רבים:

סכנות פליליות

גניבת זהות, פריצה לבתים וגניבה, עבירות שוד ואינוס, סטוקרים וסוטים שונים, הטרדות מיניות ואיומים לאלימות, שיכפול כרטיסי אשראי.

וגם סכנות אחרות

העברת מידע או פרסמו באופן שיהיה מביך, ניצול לרעה של המידע כנגדך, התחזות וגם סתם מידע שנמצא "שם" ואינו נעלם.

 


פייסבוק? סנאפצ'אט? אינסטגרם? או אולי לינקדין?

  1. האם רשימת החברים שלך היא באמת אנשים שאתם רוצים להיות עימם בקשר.
  2. היזהר מפרופילים ודמויות פיקטיביות.
  3. סנן את המידע שאתה מפרסם – תמונת הילד בעירום אולי מקסימה היום אבל עוד עשר שנים תהיה מביכה.
  4. הימנע מדיווח בזמן של מיקום – לא יקרה כלום אם תפרסם את זה במועד אחר.
  5. תייגתם מיקום? האם אתם באמת רוצים שכל מי שיחפש את המיקום הזה יראה אתכם בתמונה?

עושים ספורט ומשתמשים באפליקציה או שעון חכם?

  1. תראו שהפרופיל שלכם "פרטי" ושלא כל אחד יכול לראות את היסטוריית האימונים שלכם.
  2. רוכבים/רצים/הולכים באותו מסלול? האם באמת צריך אפליקצית מיקום בשביל אותו מסלול?
  3. רצים במסלול קבוע או בשעה קבועה? נסו לגוון. זה גם יהיה מעניין יותר וגם יהיה יותר קשה לארוב לכם על המסלול או לחכות שתצאו מהבית.
  4. מתחילים את הפעילות מהבית ומשתמשים באפליקציית GPS? הפעילו את האפליקציה מרחוב ראשי ולא מפתח הבית.
  5. רוצים לפרסם את הפעילות ברשת החברתית? תמתינו שתחזרו הביתה. זה לא באמת מעניין את העוקבים שלכם שכרגע יצאתם לרוץ ולא שעה מאוחר יותר…

ובכלל

  1. הגן על הטלפון/מחשב בסיסמת כניסה ואל תתן גישה לאחרים למכשיר.
  2. יש אפליקציה שאתה לא משתמש בה – מחק אותה.
  3. נרשמת לאפליקציה – תבדוק מה המידע שהיא אוספת וספק לה רק מידע חיוני להפעלת האפליקציה. לדוגמא, לא לאפשר לאפליקציה/תוכנה לשלוח לך דואר פרסומי, הצעות ועידכונים.
  4. בחר סיסמא "חזקה" והקפד להחליף אותה מדי פעם.
  5. מנע גישה של האפליקציה למיקום אם זה לא הכרחי להפעלתה.
  6. יש לך אפליקציה שאתה לא צריך יותר? מחק אותה
  7. מומלץ לפתוח תיבת דואר אלקטרוני רק לצורך רישום לאפליקציות ותוכנות שונות.
  8. מבצע רכישות מקוונות – וודא שמדובר באתר מהימן ומאובטח (htpps:), סיים את הרכישה והתנתק מהאתר/אפליקציה, השתמש בשירותיי תשלום מאובטחים כגון PAYPAL או כרטיסי אשראי ייעודיים.

אז מהי פגיעה בפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע פגיעה בפרטיות כך:

2.    פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5)   העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)   הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)   הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.


סליחה! זה פרטי!! מה עושים?

  1. מידע אודותיך מצוי במאגר מידע – זכותך לעיין במידע וזכותך לדרוש שהמידע יהיה עדכני ונכון. המידע דלף? הגש תלונה למשטרה ופנה לעו"ד.
  2. פנו אליך בדיוור ישיר– זכותך לדרוש להימחק מרשימת התפוצה ואתה גם יכול, בתנאים מסויימים, לדרוש פיצוי לפי "חוק הספאם" – הפיצוי יכול להגיע עד ל-1,000 ש"ח לכל פניה.
  3. הפיצו מידע מוגן – זכותך לפנות בדרישה לקבל צו מבית המשפט להסרת הפרסום ואף לדרוש פיצוי. הפיצוי הקבוע בחוק הוא עד 50,000 ש"ח ואם המידע הופץ בזדון הפיצוי יכול להיות עד ל-100,000 ש"ח!
  4. המידע שהופץ הנו מביך או משפיל – זכותך לדרוש בצו מבית משפט הסרת הפרסום ואף לדרוש פיצוי.

רוצים לדעת עוד? 

נדמה לכם שפגעו בפרטיותכם ואינכם יודעים כיצד להתמודד עם זה?

אתם מוזמנים לצור עימנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ.


 

אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


לקריאה נוספת בנושא זה ואחרים:

זכויות יוצרים בתמונות – איך למנוע שימוש לא חוקי בתמונה שצילמת

בין פרטיות, לשון הרע וזכויות יוצרים – הסיכונים המשפטיים בפרסום תמונות

תמונות פורנוגרפיות שהופצו ופגעו בפרטיות – המורה, הדליפה והפיצוי

מדריך הרשות להגנת הפרטיות

מדריך משפטי – מהו שימוש המפר זכויות ביצירות

שיתפת תמונות שמישהו אחר צילם?

בונה אתר אינטרנט או דף נחיתה וצריך תמונות וסימנים לשם הבניה?

עורך הזמנה לחתונה/בר מצווה/מסיבה ורוצה להשתמש בתמונה שמצאת ברשת?

במדריך הזה – כל מה שרצית לדעת על שימוש המפר זכויות יוצרים;

איך להימנע מזה ותוצאות ההפרה


זכויות היוצרים – גם יוצר עובד לפרנסתו

זכויות היוצרים הנו מונח שהוטבע וקיבל תוקף והגנה משפטית ב​חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. 

זהו אחד מבין החוקים החשובים ביותר שנחקקו בשנים האחרונות עבור יוצרים ואומנים – ובו ישראל "יישרה קו" עם אמנות בינלאומיות שנועדו להגן על יוצרים ויצירתם.

החוק נועד לעגן את הזכויות הבסיסיות של היוצר – האמן ביצירותיו:

א. הזכות לשלמות היצירה.

ב. הזכות לקרדיט.

ב. הזכות הכלכלית ביצירה.

החוק גם נועד להסדיר את השימושים המותרים ביצירות, תקופת ההגנה ועוד מגוון נושאים חשובים בתחום.

אם אתה יוצר ומעוניין לדעת איך להגן על יצירות מצולמות, יעניין אותך גם המדריך שכאן המלמד כיצד להגן על זכויות יוצרים בתמונות.

המדריך להלן נועד לאפשר הבנה בסיסית על מה הם זכויות יוצרים, מה מוגן בהם ומה לא, איך להימנע מהפרת זכויות יוצרים ומה תוצאות ההפרה של זכויות היוצרים


זכויות יוצרים – מה הם?

זכות יוצרים מכירה ביוצר כמפיק קניין רוחני וביצירתו כקניין שיש לו ערך.

אלא שקניין רוחני שונה מקניין מוחשי, ערכו אינו שווה רק את הצבע שעל הבד או החומר של האומנות הפלסטית, הוא חורג משווי הדיו על הנייר ואפילו שעות העבודה שהושקעו בו אינן מדד לערך היצירה.

על כן קבע המחוקק מספר הגנות יסודיות עליהן חוק זכות יוצרים נועד להגן:


הזכות לשלמות היצירה

בדומה לקניין מוחשי, ליוצר זכות כי יצירתו לא תיפגם בכל דרך שהיא.

כך, זכותו של היוצר היא שהיצירה שלו תושמע / תוצג במלואה, לא תיגזר או תוצג באופן חלקי או חסר, לא יוסיפו לה ולא יעוותו אותה.

והזכות הזו נמשכת אפילו אחרי שהיצירה נמכרה לאחר.

 

הוראות סעיף 46 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובעות כך:

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1)  …;

(2)  כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."

 

כך לדוגמא,

קניתם פסל שיש לבן לסלון ביתכם? אין לכם זכות לבחור ולצבוע את הפסל.

קניתם תמונות לאתר האינטרנט שלכם? אין לכם זכות לגזור אותם או לשנות את צבעי התמונה.

הזכות הזו כה מוגנת עד שבפסק דין שניתן בפברואר 2016, בעניין ת"א 50172-01-13 קניספל נ' עיריית חיפה בו פסל קיר שהוצב על קיר בית ספר בחיפה והוסר ממנו לאחר מספר שנים והושלך כפסולת הצמיח ליוצר פיצוי של למעלה מחצי מיליון שקלים!

החוק מפרט מקרים בהם שינויים ביצירה המקורית אינם נושאי עונשים, ובמקרים מסויימים ניתן גם לקבל את הסכמת היוצר לשינוי היצירה.


הזכות לקרדיט – שהיצירה תזוהה עם יוצרה

​זיהוי היצירה עם היוצר הנה אחת מהזכויות המוסריות שאינה פוקעת לעולם.

ליוצר, הזכות לכך שיצירתו תזוהה עימו הנה משמעותית מאוד לשם ערך המוניטין שלו – וכפועל יוצא מכך ערכה הכלכלית של יצירתו.

כך, הזכות לקרדיט מחייבת אזכור שמו של היוצר בסמוך ליצירתו – כך שיהיה ברור לכול זהות היוצר.

אם היוצר עושה שימוש בכינוי או שם מסחרי כלשהו – יש להשתמש בשם זה.

מאחר וזכותו זו של היוצר הנה נכס רוחני בלבד, המחוקק קבע פיצויים של עד 100,000 ש"ח וללא הוכחת נזק על מי שהציג יצירה מבלי מתן קרדיט.


הזכות הכלכלית ביצירה

בפן החומרי, ליוצר זכות לקבוע מי הוא בעל הרישיון להשתמש בשימוש, מה היקף הרישיון ומה תנאיי הרישיון.

למעשה, המחוקק קבע ברירת מחדל לפיה היוצר הוא בעל היצירה הפיזית ושלו בלבד הזכות לקבוע מי יציג את היצירה ואת התנאיים החוזיים הנלווים לכך.

בחוק זכות יוצרים נקבעו מספר כללים לגבי יצירות מוזמנות, יצירות שהופקו באירועים משפחתיים ו/או עבור המדינה אך בהם מדריך זה לא יעסוק.

קניתם זכות להשתמש בתמונה – אז תבדקו בדיוק מה מותר לכם לעשות עימה. האם מותר לכם לשכפל אותה? להעביר אותה לאחר? להציג אותה במקום ציבורי?

לא יודעים איזה רישיון שימוש רכשתם או נקלעתם לחילוקי דעות עם היוצר – אתם מוזמנים לצור עימנו קשר ונשמח לייעץ לכם.

 


הפרתי זכות יוצרים – מה הסנקציה שאני צריך לצפות לה

חוק זכות יוצרים קבע סנקציה לחיוב מפרים בפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ש"ח, בין אם מדובר בהפרה של הזכות הכלכלית או בזכות המוסרית (שלמות היצירה והזכות לקרדיט) של היוצר.

היוצר יכול גם לקבל צווים שונים שימנעו שימוש ביצירתו, שייחיבו מתן קרדיט וכיוצא באלו.


אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


לקריאה נוספת בנושא זה ואחרים:

גניבת זכות יוצרים בתמונה עלתה למפר 40,000 ש"ח

הפרסום שקם על יוצרו – גניבת זכוית יוצרים

שפם על פרצופה של המונה ליזה – יצירה נגזרת ונגזרותיה

זכויות יוצרים בתמונות – איך למנוע שימוש לא חוקי בתמונה שצילמת

זכויות יוצרים בתמונות – איך למנוע שימוש לא חוקי בתמונה שצילמת

תמונה טובה שווה אלף מילים

וליוצר…  את נשמתו!

במספר כלים זמינים, שכל צלם יכול וצריך לדעת

תוכלו גם אתם להפחית באופן משמעותי את השימוש בזכויות היוצרים שלכם שלא כדין

ולהמשיך להניע את גלגלי היצירה


מהם זכויות היוצרים של היוצר בתמונה

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007  הוא מבין החוקים החשובים ביותר שנחקקו בשנים האחרונות עבור יוצרים ואומנים.

החוק נועד לעגן את הזכויות הבסיסיות של היוצר – האמן ביצירותיו:

א. הזכות לשלמות היצירה.

ב. הזכות לקרדיט.

ב. הזכות הכלכלית ביצירה.

החוק גם נועד להסדיר את השימושים המותרים ביצירות, תקופת ההגנה ועוד מגוון נושאים חשובים בתחום.

רוצה לגלות מהו שימוש המפר את זכויותך בתמונות – כאן נמצא המדריך שמדבר בדיוק על זה.

 

המדריך להלן נועד לתת כלים לצלם המקצועי או החובב להגנה על זכויות היוצרים שלו ולמניעה, ככל הניתן, של שימוש ללא התר ביצירות.

 


(א) חתימת מים או סימן מזהה אחר

הזכות הבסיסית וזו שלא ניתן לקחת מכם הנה הזכות המוסרית שלכם ביצירה.

הוראות סעיף 46 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובעות כך:

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1)  כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2)  כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."

 

אכן, מי שעושה שימוש בתמונה שלכם, אפילו אם רכש את הזכות להשתמש בה כדין, הוא המחוייב לתת לכם "קרדיט", אבל אם אתם רוצים להבטיח שמי שמשתמש לכם ביצירה ידע מי היוצר, תוסיפו חתימה שלכם בשולי היצירה או סימן מים כלשהו שיזהה את היצירה הזו כיצירה שאת/ה היוצר/ת שלה.

אגב, הוספתם סימן מים או חתימה המזוהה עמכם, החוק קובע חזקה כי היצירה היא שלכם, וחסכתם מאמץ נוסף במעלה הדרך להוכיח כי אתם הבעלים הראשונים של היצירה.

ויש לכך עוד סיבה. באמצעים טכנולוגיים דיגיטליים שונים ניתן, במקרים מסויימים, לאתר חתימה שלכם על תמונה פרי יצירתכם – דבר שמקל על איתור תמונות שלכם ברחבי האינטרנט, דבר שיקל על איתור מפרים של זכויותכם.


(ב) הגנה אלקטרונית על תמונות במדיה דיגיטלית

​כשאתם מעלים תמונות שלכם לרשת, בייחוד אם אתם צלמים שזה מקור פרנסתכם, אתם רוצים שאנשים יוכלו לרכוש מכם זכות להשתמש בתמונות שלכם.

בעבר, טרום עידן האינטרנט, ניתן היה לדפדף באלבומים או בנגטיבים ולאתר תמונות שמתאימות לפרסומים. אבל היום ניתן בקלות לשווק תמונות באמצעות האינטרנט.

אבל שיווק תמונת ללא הגנה דיגיטלית יכול לעודד גניבה של זכויותכם ושימוש מפר בתמונות.

מספר לא קטן של צלמים עושה שימוש באתרים המשווקים תמונות עבורם – ובאתרים אלו ניתן רק לצפות בתמונות אך לא להורידם עד לחתימה על הסכם התקשרות והעברת אמצעי תשלום. אם בחרתם באפשרות זו שימו לב לתנאיי ההתקשרות שלכם עם אותו האתר והזכויות שנותרות אצלכם ביד ומידת הבלעדיות שאתם מותירים בידי אותו אתר.

ניתן גם להקים אתר כזה ולהכניס לתוכו את קטלוג התמונות שלכם ולסמן את התמונות עם סימן שיהיה קשה מאוד להתעלם ממנו – ורק לאחר רכישה של זכות שימוש בתמונה יקבל הלקוח תמונה עם סימן מים צנוע בצידו.


(ג) הסכמים משפטיים, מתן רישיונות והגבלת עבירות

לא פעם המפרים הם לקוחות שלכם אשר קיבלו רישיון מכם להשתמש ביצירות שלכם אבל הפרו את תנאי הרישיון.

בראש ובראשונה שימו לב מה הם תנאיי רישיון השימוש שנתתם ללקוח:

חוק זכות יוצרים קובע מי הוא הבעלים של יצירה כשאין הסכם. קצת דוגמאות:

  • הבעלים הראשון הוא היוצר עצמו;
  • מפיק תקליטים הוא הבעלים הראשון של היצירה;
  • אם היצירה נוצרה עבור מעסיק – אז המעסיק, ולא העובד, הוא הבעלים הראשון;
  • עובדים של המדינה? המדינה היא הבעלים הראשון של היצירה שיצרתם עבורה;
  • יצרתם עבור לקוח בהזמנה מיוחדת – היוצר הוא הבעלים של היצירה;
  • יצרתם עבור לקוח "…יצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, …, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין…"

אך החוק מאפשר להתנות ולהעביר סוגי רישיונות ללקוחות שלכם. וכך קובע סעיף 37 לחוק זכות יוצרים:

37.     (א)  זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

           (ב)  העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. 

הנה, במרבית המקרים, עדיף ליוצר לקבוע הסכם אחר מזה הקבוע בחוק – והחוק בהחלט מתיר לכם לקבוע את התנאים (סעיף 37 לחוק זכות יוצרים) – אבל ההסכם חייב להיות בכתב.

זה אולי נראה לכם טרחני ומסורבל – אבל עדיף הסכם טוב, ובייחוד כזה שמנוסח על ידי עו"ד הבקיא בדיני זכויות יוצרים, מאשר ריב ארוך ומפח נפש בלעדיו.

אם שרדתם עד כאן, תכף גם יבואו דוגמאות…


(ד) אכיפה

במשפט אחד:

אם תתעלמו מההפרה – היא לא תעלם.

כשאתם אוכפים את זכותכם ודורשים הסרה של כל פרסום של יצירה שלכם שאינו כדין אתם מונעים המשך הפרות מצידו של אותו מפר וגם מקבלים פיצויי על הפגיעה בזכויותיכם.

חוק זכות יוצרים קבע סנקציה לחיוב מפרים בפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ש"ח.

לאורך זמן, וככול ויותר יוצרים יפעלו באכיפה של זכויות היוצרים שלהם – כך יהיו פחות הפרות.


שאלות נפוצות ודוגמאות:

ש: אני צלם חתונות ורוצה להשתמש בתמונות שצילמתי בשביל שיווק עתידי. מה אני צריך לעשות?

ת: עליך לערוך הסכם המותיר בידך את זכויות השימוש ומעניק רישיון מוגבל למזמין. וגם להחתים את הלקוח על רלייס – ויתור על זכויות המצולמים בתמונות.

ש: העליתי תמונות שלי לרשת (פייסבוק/אתר אחר) ללא סימן מים. האם הזכויות שלי מוגנות.

ת: הזכויות שלך קיימות גם ללא סימן מים. סימן מים יקל על הוכחת בעלותך בתמונות.

ש: מישהו משתמש בתמונות שצילמתי ללא רשותי. יש מה לעשות עם זה.

ת: בוודאי. יש לפתוח בהליכים משפטיים לשם קבלת פיצוי כדין.

ש: נתתי רישיון שימוש ללקוח אבל הוא פרסם את התמונות ללא מתן קרדיט. מה עושים?

ת: הזכות לקרדיט הנה זכות בסיסית. גם אם נתת רישיון שימוש אתה ראוי לקרדיט. יש לפתוח בהליכים משפטיים לשם קבלת פיצוי כדין.


אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו

אין במדריך זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העושה שימוש במדריך זה ללא ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד


לקריאה נוספת בנושא זה:

גניבת זכות יוצרים בתמונה עלתה למפר 40,000 ש"ח

הפרסום שקם על יוצרו – גניבת זכוית יוצרים

שפם על פרצופה של המונה ליזה – יצירה נגזרת ונגזרותיה

מדריך משפטי לצילום במרחב הציבורי

שפם על פרצופה של המונה ליזה – יצירה נגזרת ונגזרותיה

התמונה של הצייר לאונרדו דה וינצ'י מהמאה 16 נחשבת לאחת מייצירות המופת הקלאסיות הגדולה בכל הזמנים. ככזו היא נתנה השראה לאינספור אמנים ואנשי רוח.
הראשון, ומבין המוכרים, שיצר יצירה נגזרת לתמונה המפורסמת היה מרסל דושון שעיטר את פרצוף האישה בשפם וזקנקן.
לאחריו היו סלבאדור דלי שערך "דיוקן עצמי כמונה ליזה" ועוד רבים אחרים.

מהי יצירה נגזרת?

נניח שראיתם פסל מקורי שמאוד הרשים אתכם. לקחתם את כן הציור והתמקמתם למול הפסל ויצרתם ציור שמן שהוא העתק ויזואלי של הפסל. הנה – יצרתם יצירה נגזרת.
יצירה נגזרת, כשמה כן היא, "עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד." (סעיף 16 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007).

הזכות לבצע יצירה הנגזרת היא בידיו של בעל היצירה המקורית (סעיף 11(6) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007) ורק בתנאים מסויימים ניתן ליצור יצירה נגזרת ללא רשות מהיוצר.
הותרת הזכות לצור יצירה נגזרת בידי היוצר המקורי נועדה לאפשר לו שליטה על אופן ה"גזירה" מהיצירה המקורית. כמובן שהוא זכאי לתת רשות לכל מי שיחפוץ, ובתנאים שיחפוץ, לצור יצירה נגזרת, ככל והוא ירצה.
סיבה שניה לכך שמוענקת ליוצר הזכות לשלוט ביצירות הנגזרות הנה על מנת למנוע "דילול מוניטין" – כלומר, למנוע מצב בו היצירה הנגזרת תיוחס ליוצר ותפחית מהמוניטין שלו.

הכלים שניתנו בידי היוצר למניעה של יצירות נגזרות
אם יתגלה ליוצר שנעשה שימוש ביצירה שלו לשם יצירה נגזרת, בידיו כלים למנוע את הפצת היצירה הנגזרת, להחרים אותה ואף לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בשל היצירה הנגזרת. ליוצר אפילו אפשרות לזכות בפיצויים מבלי שהוכיח כל נזק עד לגובה של 100,000 ש"ח!

מתי כן ניתן להשתמש ביצירה של מישהו אחר על מנת לצור יצירה נגזרת – וללא רשותו
  1. עשיית "שימוש הוגן" ביצירה (ס' 19 לחוק זכויות יוצרים) ובתוך כך, לצרכי מחקר, ביקורת וכיוצ"ב;
  2. "שימוש אגבי ביצירה" (ס' 22 לחוק זכויות יוצרים);
  3. יצירה נוספת של היוצר המקורי – גם אחרי שמכר את הזכויות ביצירה המקורית (ס' 27 לחוק זכויות יוצרים).
  4. לאחר שפקעה תקופת ההגנה על זכות היוצר המקורי.
בכל אופן זכות המוסרית של היוצר המקורי לאזכור שמו נותרת.

אין באמור לעייל להוות תחליף לייעוץ ספציפי ומחבר אתר זה אינו אחראי בגין כל הסתמכות על האמור לעיל ואין בו לחייבו.
האמור לעיל נכון למועד כתיבתו ובשים לב שהוראות הדין משתנות מפעם לפעם

סימני מסחר – מדריך משפטי

לוגו לעסק הפרטי? למיזם? אולי סמל שמבטיח את​​​ איכות המוצר ומרכיביו? ואם הוא רשום? האם הוא מוגן?
עשה ואל תעשה במדריך המשפטי שלהלן

מדריך משפטי לצילום במרחב הציבורי

צולמתם באופן שפוגע בפרטיותכם? אתם זכאים לפיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. בתנאים מסויימים תהיו זכאים גם לפיצויים עד ל-100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
 
פורסמה תמונה שלכם לצרכים מסחריים וללא רשותכם? כנראה שתהיו זכאים לפיצוי.
והרחפן שמצלם אותי בחוף הים, פוגע בזכויותיי? תקראו עוד ותדעו…

לא תמיד נעים לנו להצטלם על ידי זרים במרחב הציבורי, ועוד פחות נעים לגלות שדמותכם מופיעה בפרסומת בתפוצה רחבה וללא ידיעתכם.
ואולי מביך אתכם לגלות תמונה שלכם מצולמים בחוף הים בספידו האהוב עליכם (לא מומלץ לכולם בכל מקרה) או שתועדתם במהלך ריב קולני עם בן הזוג שלכם.
באופן כללי, מי שמצולם במרחב הציבורי הנו, ובכן… ציבורי.

לא כל צילום במרחב הציבורי מותר

הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובעות רשימה סגורה של מה היא פגיעה בפרטיות.
בתוך כך נאסר על:
  1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
  2. האזנה האסורה על פי חוק;
  3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
  4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
  5. פרסום תצלומו של נפגע ברבים … באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה;
  6. העתקת תוכן כתב שלא נועד לפרסום בלי רשות מהנמען או הכותב;
  7.  שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח;
  8. הפרה של חובת סודיות בדין או בהסכם;
  9. שימוש בידיעה על ענין פרטי של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה;
  10. פרסום מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות;
  11. פרסום ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד;
  12. פרסום תצלום של נפטר.

החוק מתכתב באופן ברור עם הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

החוק אוסר על פרסום שהמטרה שלו הנה:

(1)   להשפיל אדם ברבים ולעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצד הציבור;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע במשרת של אדם, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;


מהו פרסום?

לב האיסור הוא על פרסום.
דרך הפרסום יכולה להיות:
  • בעל פה;
  • בכתב;
  • בדפוס;
  • בכל דרך אחרת.
המבחן הוא האם הפרסום נועד לאדם אחר מעבר לנפגע ובאם הפרסום הגיע, או יכול היה להגיע, לאדם שאינו הנפגע.
האיסורים הוא על פרסום.
צילמתם ושמרתם באופן שלא יכול היה להגיע לאף אחד חוץ מהנפגע – לא עשיתם שום עבירה על החוק!

קצת דוגמאות:

(1) צולמת לפרסומת בניגוד לרשותכם – זהו פרסום לשם רווח והוא אסור ומקנה זכות לפיצויים.

 

SLXLM
 
2) פורסם צילום מביך שלכם?  זהו פרסום אסור. אבל שימו לב שאתם במרחב הציבורי, כך שאם אתם מסתובבים בחוטיני בחוף הים, כנראה שזה לא מביך אתכם…
SLXLM
(3) פנה אליכם צלם וביקש שתחתמו על ויתור כך שהוא יוכל לפרסם את התמונות – הויתור יאפשר לו לעשות שימוש בתמונה שלכם בהתאם לויתור שתתנו לו.
(4) צולמתם בתוך קהל? צילמתם קהל או קבוצת רצים חולפת אקראית? רוב הסיכויים שהצילום המקרי של פרט בתוך הקבוצה אינו פוגע בפרטיותו משום שהנו צילום אקראי.

 

SMLXL

לצלמים שביננו

(1) בצילום אנשים כדאי להחתים את המצולמים על רילייס – כתב וויתור על תביעות. יש לכם רילייס חתום, תשמרו אותו יחד עם התמונה.
(2) צילמתם קהל ולא אנשים ספציפיים – אין צורך ברילייס.
(3) תהיו רגישים למצולמים שלכם – אם התמונה עלולה להביך את המצולם, תראו לו אותה והחתימו אותו על רילייס. מהו רילייס? לחצו כאן.
(4) צלמי וידאו שמקליטים – האזנה אסורה על פי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979הנה "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". כלומר, מספיק אדם אחד, נגיד הבמאי או הצלם שמשתתף בשיחה, שמסכים להאזנה של השיחה כדי שהשימוש בה יהיה כדין.

חקיקה רלוונטית

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965

חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979


רוצים לקרוא עוד על פרטיות וצילום במרחב הציבורי – לחצו כאן


אין באמור במדריך לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני – זכרו, אין מקרה דומה לרעהו.

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו.

תביעת "ספאם" – מורה נבוכים

שוב התקשרו אליך מפרסמים וניסו למכור לך שרותים ומוצרים? ספאם!

ולמה לעזאזל הגיעו אליך הודעות הטקסט האלו
שמנסות לשכנע אותך לקנות שירותים? ספאם!

רוצה לדעת איך מפסיקים את ההודעות המציקות האלו?

הגש תביעה קטנה עכשיו


מהי תביעת ספאם? התקציר

בעידן הטכנולוגי, שיווק ישיר וממוקד למכשירי התקשורת שלנו, טלפון ומחשב, הוא אפקטיבי ביותר למפרסמים אבל מביא איתו גם טרדה רבה למי שנחשף, כנגד רצונו, לשיווק ישיר כזה.

מהסיבה הזו בדיוק גובשו ותוקנות להוראות חוק התקשורת [בזק ושידורים], התשמ"ב-1982 בכוונה למנוע, על ידי הסדרה חוקית, את הפרסומות שמגיעות אלינו באמצעות שידורי בזק (טלפון ומחשב).

הגדיל המחוקק וקבע כי בית המשפט מוסמך להורות למפרסם לפצות את מי שקיבל את ההודעה על נזקיו ואף קבע שניתן לקבוע פיצוי של עד 1,000 ש"ח עבור כל הודעה שנשלחה אפילו שמקבל ההודעה לא ניזוק ו/או לא הוכיח שנגרם לו נזק בגלל קבלת ההודעה המפרסמת.


מהו דיוור שאינו כדין​

​הוראות סעיף 30א(א) לחוק הבזק קבעו והגדירו פרסומת כך:
"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;

תעמולה הוגדרה בחוק כך:
"תעמולה" – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;

ואילו האיסור הכללי שנקבע בחוק הנו כדלקמן:
"30א(ב). לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; …"


מהו דיוור כדין​

​ואלו היוצאים מהכלל המאפשרים דיוור פרסומות ותעמולה:

  • תעמולת פוליטית ותעמולת בחירות.
  • פניה חד פעמית בדואר אלקטרוני לשם הצעה להיכלל ברשימת דיוור.
  • פרסומת תעמולה או לקבלת תרומה בדואר אלקטרוני על ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור.
  • הסכמה מפורשת של הנמען לקבלת דיוור פרסומות ותעמולה.
  • לנמען ניתנה אפשרות לסרב להיות ברשימת דיוור והוא לא השתמש בזכותו לסרב.
  • החוק לא חל על שירותי טלמרקטינג.

מהו "המפרסם" – ואת מי תובעים?

  • מי שהפרסומת / תעמולה מקדמת את עסקיו:
  • זה שאליו מפנה הדיוור – השם ו/או המען שלו מופיע בפרסום.
  • מי שמשווק או נושא את דבר הפרסומת

נרשמתי לאתר מסויים ופרטיי הועברו לאחר – האם זה מותר?
מותר למפרסם לו איפשרת לשלוח מסרים פירסומיים להעביר אליך מסרים רק באותו עניין שאישרת לו לשלוח פרסומים


פסיקה רלוונטית


אז מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה?

  1. לוודא שההודעה שקיבלתם בדואר האלקטרוני או בטלפון היא באמת הודעה שאינה אסורה בדין.
  2. לאתר את החברה ששלחה את המסר או מי שמנסה למכור לכם שירות או מוצר. לפנות אליו בכתב ולדרוש שיסיר
  3. אותך מרשימת הדיוור וישלם פיצוי על מה שכבר שלח.
  4. למלא את טופס התביעה הקטנה שקישור שלו נמצא כאן: תביעה קטנה – ספאם]
  5. לצרף את כל הראיות שיש לכם. להדפיס אותם וגם את התביעה הקטנה.
  6. להיכנס לאתר של בתי המשפט תחת הלשונית "נט המשפט". להזדהות בתעודת הזהות שלכם ולפתוח הליך חדש.
  7. לסרוק ולצרף את התביעה עם הנספחים כולם.
  8. לשלם אגרה ולהגיש.
  9. לעקוב אחרי החלטות של בית המשפט לפי מספר התביעה שתקבלו בסיום הליך ההגשה. ההחלטות מופיעות באתר נט המשפט וניתן לקבל מידע גם במוקדם הטלפוני.
  10. אם נקבע דיון, להתייצב אליו עם כל חומר הראיות שלכם.
  11. להמתין לפסק דין.

הצלחתם?! יופי!! תכתבו לנו ותפרגנו!  לא הסתדרתם לבד?


צריכים להתגונן מפני תביעות ספאם?
צריכים יעוץ לאתר האינטרנט שלכם?
פנו אלינו לקבלת הצעת מחיר