שפם על פרצופה של המונה ליזה – יצירה נגזרת ונגזרותיה

התמונה של הצייר לאונרדו דה וינצ’י מהמאה 16 נחשבת לאחת מייצירות המופת הקלאסיות הגדולה בכל הזמנים. ככזו היא נתנה השראה לאינספור אמנים ואנשי רוח.
הראשון, ומבין המוכרים, שיצר יצירה נגזרת לתמונה המפורסמת היה מרסל דושון שעיטר את פרצוף האישה בשפם וזקנקן.
לאחריו היו סלבאדור דלי שערך “דיוקן עצמי כמונה ליזה” ועוד רבים אחרים.

מהי יצירה נגזרת?

נניח שראיתם פסל מקורי שמאוד הרשים אתכם. לקחתם את כן הציור והתמקמתם למול הפסל ויצרתם ציור שמן שהוא העתק ויזואלי של הפסל. הנה – יצרתם יצירה נגזרת.
יצירה נגזרת, כשמה כן היא, “עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.” (סעיף 16 לחוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007).

הזכות לבצע יצירה הנגזרת היא בידיו של בעל היצירה המקורית (סעיף 11(6) לחוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007) ורק בתנאים מסויימים ניתן ליצור יצירה נגזרת ללא רשות מהיוצר.
הותרת הזכות לצור יצירה נגזרת בידי היוצר המקורי נועדה לאפשר לו שליטה על אופן ה”גזירה” מהיצירה המקורית. כמובן שהוא זכאי לתת רשות לכל מי שיחפוץ, ובתנאים שיחפוץ, לצור יצירה נגזרת, ככל והוא ירצה.
סיבה שניה לכך שמוענקת ליוצר הזכות לשלוט ביצירות הנגזרות הנה על מנת למנוע “דילול מוניטין” – כלומר, למנוע מצב בו היצירה הנגזרת תיוחס ליוצר ותפחית מהמוניטין שלו.

הכלים שניתנו בידי היוצר למניעה של יצירות נגזרות
אם יתגלה ליוצר שנעשה שימוש ביצירה שלו לשם יצירה נגזרת, בידיו כלים למנוע את הפצת היצירה הנגזרת, להחרים אותה ואף לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בשל היצירה הנגזרת. ליוצר אפילו אפשרות לזכות בפיצויים מבלי שהוכיח כל נזק עד לגובה של 100,000 ש”ח!

מתי כן ניתן להשתמש ביצירה של מישהו אחר על מנת לצור יצירה נגזרת – וללא רשותו
  1. עשיית “שימוש הוגן” ביצירה (ס’ 19 לחוק זכויות יוצרים) ובתוך כך, לצרכי מחקר, ביקורת וכיוצ”ב;
  2. “שימוש אגבי ביצירה” (ס’ 22 לחוק זכויות יוצרים);
  3. יצירה נוספת של היוצר המקורי – גם אחרי שמכר את הזכויות ביצירה המקורית (ס’ 27 לחוק זכויות יוצרים).
  4. לאחר שפקעה תקופת ההגנה על זכות היוצר המקורי.
בכל אופן זכות המוסרית של היוצר המקורי לאזכור שמו נותרת.

אין באמור לעייל להוות תחליף לייעוץ ספציפי ומחבר אתר זה אינו אחראי בגין כל הסתמכות על האמור לעיל ואין בו לחייבו.
האמור לעיל נכון למועד כתיבתו ובשים לב שהוראות הדין משתנות מפעם לפעם

סימני מסחר – מדריך משפטי

ומאיפה לעזאזל הגיעו אליך הודעות הטקסט האלו שמנסות לשכנע אותך לקנות שירותים?
שוב התקשרו אליך מפרסמים וניסו למכור לך שרותים ומוצרים?
ואיך מפסיקים את ההודעות המציקות האלו?

מדריך משפטי לצילום במרחב הציבורי

צולמתם באופן שפוגע בפרטיותכם? אתם זכאים לפיצוי של עד 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק. בתנאים מסויימים תהיו זכאים גם לפיצויים עד ל-100,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.
 
פורסמה תמונה שלכם לצרכים מסחריים וללא רשותכם? כנראה שתהיו זכאים לפיצוי.
והרחפן שמצלם אותי בחוף הים, פוגע בזכויותיי? תקראו עוד ותדעו…

לא תמיד נעים לנו להצטלם על ידי זרים במרחב הציבורי, ועוד פחות נעים לגלות שדמותכם מופיעה בפרסומת בתפוצה רחבה וללא ידיעתכם.
ואולי מביך אתכם לגלות תמונה שלכם מצולמים בחוף הים בספידו האהוב עליכם (לא מומלץ לכולם בכל מקרה) או שתועדתם במהלך ריב קולני עם בן הזוג שלכם.
באופן כללי, מי שמצולם במרחב הציבורי הנו, ובכן… ציבורי.

לא כל צילום במרחב הציבורי מותר

הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 קובעות רשימה סגורה של מה היא פגיעה בפרטיות.
בתוך כך נאסר על:
  1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
  2. האזנה האסורה על פי חוק;
  3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
  4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
  5. פרסום תצלומו של נפגע ברבים … באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה;
  6. העתקת תוכן כתב שלא נועד לפרסום בלי רשות מהנמען או הכותב;
  7.  שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח;
  8. הפרה של חובת סודיות בדין או בהסכם;
  9. שימוש בידיעה על ענין פרטי של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה;
  10. פרסום מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות;
  11. פרסום ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד;
  12. פרסום תצלום של נפטר.

החוק מתכתב באופן ברור עם הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965.

החוק אוסר על פרסום שהמטרה שלו הנה:

(1)   להשפיל אדם ברבים ולעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצד הציבור;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע במשרת של אדם, בעסק שלו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;


מהו פרסום?

לב האיסור הוא על פרסום.
דרך הפרסום יכולה להיות:
  • בעל פה;
  • בכתב;
  • בדפוס;
  • בכל דרך אחרת.
המבחן הוא האם הפרסום נועד לאדם אחר מעבר לנפגע ובאם הפרסום הגיע, או יכול היה להגיע, לאדם שאינו הנפגע.
האיסורים הוא על פרסום.
צילמתם ושמרתם באופן שלא יכול היה להגיע לאף אחד חוץ מהנפגע – לא עשיתם שום עבירה על החוק!

קצת דוגמאות:

(1) צולמת לפרסומת בניגוד לרשותכם – זהו פרסום לשם רווח והוא אסור ומקנה זכות לפיצויים.

 

SLXLM
 
2) פורסם צילום מביך שלכם?  זהו פרסום אסור. אבל שימו לב שאתם במרחב הציבורי, כך שאם אתם מסתובבים בחוטיני בחוף הים, כנראה שזה לא מביך אתכם…
SLXLM
(3) פנה אליכם צלם וביקש שתחתמו על ויתור כך שהוא יוכל לפרסם את התמונות – הויתור יאפשר לו לעשות שימוש בתמונה שלכם בהתאם לויתור שתתנו לו.
(4) צולמתם בתוך קהל? צילמתם קהל או קבוצת רצים חולפת אקראית? רוב הסיכויים שהצילום המקרי של פרט בתוך הקבוצה אינו פוגע בפרטיותו משום שהנו צילום אקראי.

 

SMLXL

לצלמים שביננו

(1) בצילום אנשים כדאי להחתים את המצולמים על רילייס – כתב וויתור על תביעות. יש לכם רילייס חתום, תשמרו אותו יחד עם התמונה.
(2) צילמתם קהל ולא אנשים ספציפיים – אין צורך ברילייס.
(3) תהיו רגישים למצולמים שלכם – אם התמונה עלולה להביך את המצולם, תראו לו אותה והחתימו אותו על רילייס. מהו רילייס? לחצו כאן.
(4) צלמי וידאו שמקליטים – האזנה אסורה על פי חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979הנה “האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה”. כלומר, מספיק אדם אחד, נגיד הבמאי או הצלם שמשתתף בשיחה, שמסכים להאזנה של השיחה כדי שהשימוש בה יהיה כדין.

חקיקה רלוונטית

חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981

חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965

חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979


רוצים לקרוא עוד על פרטיות וצילום במרחב הציבורי – לחצו כאן


אין באמור במדריך לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני – זכרו, אין מקרה דומה לרעהו.

האמור במדריך זה נכון למועד פרסומו.

תביעת “ספאם” – מורה נבוכים

שוב התקשרו אליך מפרסמים וניסו למכור לך שרותים ומוצרים?

ולמה לעזאזל הגיעו אליך הודעות הטקסט האלו
שמנסות לשכנע אותך לקנות שירותים

רוצה לדעת איך מפסיקים את ההודעות המציקות האלו?

אולי אפילו מגיע לך פיצוי…


מהי תביעת ספאם? התקציר


בעידן הטכנולוגי, שיווק ישיר וממוקד למכשירי התקשורת שלנו, טלפון ומחשב, הוא אפקטיבי ביותר למפרסמים אבל מביא איתו גם טרדה רבה למי שנחשף, כנגד רצונו, לשיווק ישיר כזה.

מהסיבה הזו בדיוק גובשו ותוקנות להוראות חוק התקשורת [בזק ושידורים], התשמ”ב-1982 בכוונה למנוע, על ידי הסדרה חוקית, את הפרסומות שמגיעות אלינו באמצעות שידורי בזק (טלפון ומחשב).

הגדיל המחוקק וקבע כי בית המשפט מוסמך להורות למפרסם לפצות את מי שקיבל את ההודעה על נזקיו ואף קבע שניתן לקבוע פיצוי של עד 1,000 ש”ח עבור כל הודעה שנשלחה אפילו שמקבל ההודעה לא ניזוק ו/או לא הוכיח שנגרם לו נזק בגלל קבלת ההודעה המפרסמת.


מהו דיוור שאינו כדין​


הוראות סעיף 30א(א) לחוק הבזק קבעו והגדירו פרסומת כך:
“דבר פרסומת” – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;

תעמולה הוגדרה בחוק כך:
“תעמולה” – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;

ואילו האיסור הכללי שנקבע בחוק הנו כדלקמן:
“30א(ב). לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; …”


מהו דיוור כדין​


ואלו היוצאים מהכלל המאפשרים דיוור פרסומות ותעמולה:

  • תעמולת פוליטית ותעמולת בחירות.
  • פניה חד פעמית בדואר אלקטרוני לשם הצעה להיכלל ברשימת דיוור.
  • פרסומת תעמולה או לקבלת תרומה בדואר אלקטרוני על ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור.
  • הסכמה מפורשת של הנמען לקבלת דיוור פרסומות ותעמולה.
  • לנמען ניתנה אפשרות לסרב להיות ברשימת דיוור והוא לא השתמש בזכותו לסרב.
  • החוק לא חל על שירותי טלמרקטינג.

מהו “המפרסם” – ואת מי תובעים?

  • מי שהפרסומת / תעמולה מקדמת את עסקיו:
  • זה שאליו מפנה הדיוור – השם ו/או המען שלו מופיע בפרסום.
  • מי שמשווק או נושא את דבר הפרסומת

נרשמתי לאתר מסויים ופרטיי הועברו לאחר – האם זה מותר?
מותר למפרסם לו איפשרת לשלוח מסרים פירסומיים להעביר אליך מסרים רק באותו עניין שאישרת לו לשלוח פרסומים


פסיקה רלוונטית


אז מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה?

  1. לוודא שההודעה שקיבלתם בדואר האלקטרוני או בטלפון היא באמת הודעה שאינה אסורה בדין.
  2. לאתר את החברה ששלחה את המסר או מי שמנסה למכור לכם שירות או מוצר. לפנות אליו בכתב ולדרוש שיסיר
  3. אותך מרשימת הדיוור וישלם פיצוי על מה שכבר שלח.
  4. למלא את טופס התביעה הקטנה שקישור שלו נמצא כאן.
  5. לצרף את כל הראיות שיש לכם. להדפיס אותם וגם את התביעה הקטנה.
  6. להיכנס לאתר של בתי המשפט תחת הלשונית “נט המשפט”. להזדהות בתעודת הזהות שלכם ולפתוח הליך חדש.
  7. לסרוק ולצרף את התביעה עם הנספחים כולם.
  8. לשלם אגרה ולהגיש.
  9. לעקוב אחרי החלטות של בית המשפט לפי מספר התביעה שתקבלו בסיום הליך ההגשה. ההחלטות מופיעות באתר נט המשפט וניתן לקבל מידע גם במוקדם הטלפוני.
  10. אם נקבע דיון, להתייצב אליו עם כל חומר הראיות שלכם.
  11. להמתין לפסק דין.

הצלחתם?! יופי!! תכתבו לנו ותפרגנו!  לא הסתדרתם לבד?


צריכים להתגונן מפני תביעות ספאם?
צריכים יעוץ לאתר האינטרנט שלכם?
פנו אלינו לקבלת הצעת מחיר