אמנות רחוב וזכויות יוצרים – אומן מאוהיו תובע על פרסומת בסופרבול

יותר ויותר אמני רחוב תובעים על הפרת זכותם.

על פרסומת בסופרבול והאמן המצפוני


אני יכול להעיד על עצמי שאני ממש אוהב אומנות רחוב. יש משהו בקישוט של המרחב הציבורי, באמירות של האמנים שעוסקים בכך, שהופך את המציאות שלנו לצבעונית יותר. אז כמו במגמה הרווחת בעולם, עוד אמן אמיץ, איס וויליאמס מאוהיו ארה"ב, הגיש תביעה כנגד רשת מרכולים אשר צימה פרסומת תוך שהשתמשה ביצירת אומנות רחוב שלו בפרסומת אשר שודרה בסופרבול.

מה שעיצבן ומעצבן את ריס הוא שהפרסום נוגד את אמונותיו. ריס קורא להפסיק את תרבות הצרירכה – והפרסומת קוממה אותו כי היא מעודדת בדיוק ההיפך.

בכתבה שפורסמה והקישור שלה מצורף לכאן, מבהיר רייס את המניעים שלו להליכים משפטיים. אז נכון, אם יזכה, כריס צפוי להכניס ממון לכיסו, אבל המניע לתביעה שלו הוא בעיקר עמידה על זכותו כאמן לשלוט היכן ואיך תוצג יצירתו. 

קניין מוחשי – קניין רוחני

לא מדובר בתביעה ראשונה מהסוג הזה. תעיינו בבלוג שלי כאן ותראו שכתבתי על תביעה גדולה שהייתה בניו יורק ועל פיצוי ניכר שניתן שם. תמצאו כאן גם את הסיפור על המעצב האיטלקי Moschino עיצב שמלה עליה הודפס ציור מיצירתו של אמן הרחוב Joseph Tierney הידוע בשם העט RIME.

שימוש הוגן והפרה תמימה

לא כל שימוש ביצירות ללא רשותו של האמן או ללא מתן קרדיט ראוי מקנה סעד בבית המשפט.

דוקטרינת ה"שימוש ההוגן" וה"מפר התמים" מעוגנות היטב בחוק זכות יוצרים ובאות לידי ביטוי בפסיקה שבאה בעקבותיו, בעיקר בהפרות יצירות צילום, ציורים ופסלים. משמעות הגנות השימוש ההוגן הוא כי שימוש שהוא מועט, בחשיפה מעטה או למטרות פרטיות אינו מהווה פגיעה ממשית. המפר התמים אף הוא זוכה להגנה, כאשר לא ידע או לא היה עליו לדעת כי היצירה מוגנת או כי השימוש בה נעשה באופן שולי או בדרך אגב.


[/av_one_half]

בהחלט יתכן כי תביעה של אמן רחוב כנגד בעל מקרקעין על פגיעה ביצירתו תזכה לכתף קרירה מצד בתי המשפט והעדפה של זכויות בעלי המקרקעין. במקרה כזה יאלץ בית המשפט להסביר את ההגנה הספציפית שניתנה בחוק זכות יוצרים.

מנגד, ולעמדתו הצנועה של כותב שורות אלו, הזכות הקניינית של בעל מקרקעין אינה שוללת את זכויותיו של אמן הרחוב, ובייחוד כשמדובר באמן רחוב אשר יצליח להוכיח את המוניטין שלו ושל יצירותיו. גם לחלוף הזמן מאז יושמה היצירה ועד לפגיעה בה יהיה משקל ממשי בהחלטת בית המשפט. בהחלט ניתן כי ייפסקו פיצויים לאמן רחוב אשר יצירתו נפגעה – אפילו אם היצירה פגעה בקירות החיצוניים של מבנה וללא רשות הבעלים.

בהתאם, נראה לכותב שורות אלו כי שימוש של חברות ביצירות רחוב לקידום מסחרי שלהם, ללא מתן קרדיט ליוצר וללא רשותו, מהווה הפרה של הזכות המוסרית והכלכלית של אמן הרחוב ואף מקנה פיצוי בשל התעשרות על חשבונו.


מה שבטוח, אמנות הרחוב בישראל, ובפרט באיזור גוש דן, חיה ובועטת ויש לה חלק בהכנסות מתיירות פנים וחוץ. מוטב היה לו הרשויות היו מפנימות זאת והיו נוהגות במשנה זהירות, ואף בתכנון מוקדם, למיסוד וחיזוק אמנות הרחוב בישראל תוך הבנה של תרומתן לשיח התרבותי בחברה הישראלית.


[1] חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, להלן – החוק.

[2] ס' 23 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.


קרדיט לתמונת הפתיח וליצירה שבה: יגאל שתיים.

קרדיט לתמונה בגוף הכתבה וליצירה: ליאור בן טוב.

כל הזכויות שמורות לזיו אנג'ל (C)

אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.